על זה

הבלוג

הניוזלטר האחרון שלי

כמה פעמים אנחנו עוצרים כדי לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים? וכשאנחנו שואלים מה אנחנו רוצים, כמה פעמים נעצור כדי לשריין זמן לדברים שאנחנו רוצים? חלק ב' על איך להוציא את זה לפועל

פוסטים אחרונים בבלוג

כמה פעמים אנחנו עוצרים כדי לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים? וכשאנחנו שואלים מה אנחנו רוצים, כמה פעמים נעצור כדי לשריין זמן לדברים שאנחנו רוצים? חלק א' על חשיבות שמירת הזמן לדברים שאנחנו רוצים, כאקט של ערות לרצונות הלא מתממשים שלנו
כל החיים שלנו הם רצון לאמץ מנהגים טוביים ואנחנו הרבה פעמים מתחילים ונותנים גז ואז נשברים. ואז נוטשים לגמרי. אבל המנהגים המיטיבים שלנו נבנים מתוך ההתעקשות לחזור חזרה לשביל. מה שאומר שאם נשים את השביל כמטרה, ולא את המטרה כמטרה, יש לנו סיכויי הצלחה גדולים יותר
הנסיון העיקש לתכנן תוכניות ארוכות טווח הוא כמובן חשוב וראוי, אבל החיים עצמם קורים בין כל התכניות האלה. חשוב שנדע לנהל את היומיומיות עצמה, כדי שנוכל בעזרתה לקיים את הטווח הארוך, במקום להסתכל רק על הטווח הארוך – ולהתעלם מהיומיומיות המציפה. מאמר להרגעת רוח וחיזוק מה שבאמת חשוב
אין לנו מה לחפש הערכות זמן מדויקות. אנחנו גרועים בזה. זה אפילו מעשה שיכול להוביל להתנערות מאחריות, כי אי אפשר באמת להצליח בזה.

רוצים לקבל תכנים מעניינים שקשורים לניהול עצמי, תכנון והוצאה לפועל של החיים שלכם? הצטרפו לניוזלטר

    כל הפוסטים

    פתאום באמצע חופשה משפחתית עולה בי חרדה, ככה באמצע קופנגן. במקום הכי לא מתאים לחרדה. אז תיעדתי את מהלך פירוק המוקש הזה. איך להיות על זה גם ברגעים שהמוח שלנו מסתובב ממוקשים.
    המשוואה פשוטה – האם אנחנו ערים לצרכים שלנו או לא. צרכים שאנחנו לא ערים להם, מתפתחים להיות מחלות, אובססיות והתנהגויות לא מיטיבות. צרכים של ילד שלא רואים, הופכים להיות שריטות. הכל שאלה של מה נסכים לראות. בתמונת מציאות שנביא לחיים שלנו באופן אקטיבי, בעצירה שלנו לראות א המציאות נוכחה, בהסתכלות על החלק של הירקות בבופה ולא על החלק של המטוגנים. הכל שאלה של מה נסכים לראות מה תעשו בתחילת השנה הזו כדי לראות מה אתם צריכים? שנה טובה
    חשבו על כמות הפעמים שהתכנסתם לתוך אשמה במקום להתקדם לתוך אחריות. האשמה היא אחד הדברים המסרסים ביותר את קבלת ההחלטות שלנו, שהוא שריר מיומן דיו שלפעמים נתפס כ'חלוד'. אבל האמת שאין קושי בקבלת החלטות. יש קושי בלהכיל את האשמה. ואם נכוון את האנרגיות לקושי האמיתי, נוכל להתחיל לפרוץ קדימה.
    ליפול מהסוס ולסטות מהדרך זה הדבר הברור שכבר לא אמור להפתיע אותנו. הבחירה והחופש שלנו הם מה שירים את גרגר האורז, או ישמידו אותנו
    דילוג לתוכן