הגישה
על זה היא תפיסת עולם שלפיה האושר שלנו תלוי במידת תחושת
ההתקדמות באספקטים השונים של החיים שלנו.
להיות על זה, כגישה לחיים, משמעו להיות בתנועה מתמדת – ולו הכי קטנה, בשלל התחומים שמרכיבים את החיים שלנו.
מתוך התפיסה הזו, נולדה על זה כתנועה ומיינד-סט, וכבונה מרחבי תוכן למימושי חיים.
בעל זה, אנחנו דוגלים באחריות רדיקלית כלפי עצמנו.
האחריות הרדיקלית הזו כוללת אינטגריטי, אחריות על המעשים והתוצאות
והפניית חמלה וראיית לאחר.
האחריות הרדיקלית הזו, היא הערך שמתוכו אנחנו מתנהלים ומנהלים את חיינו.
לא תמיד נצליח לנהל את עצמנו, המציאות תמיד תפתיע אותנו, לא נוכל לשלוט בהכל,
אבל תמיד נוכל לחזור להיות על זה, כל זמן שנחפוץ. באחריות, בפרקטיקה ובחמלה גדולה.
כשאדם הוא על זה, לא תמיד הוא ידע איך לפתור כל בעיה, לא תמיד תהיה לו מוטיבציה, לא יחסרו הימים שבהם הוא לא יהיה על זה בכלל – אבל המיינדסט יהיה של תנועה.
יצירת תנועה והמשך שלה.
לפעמים, התנועה כזו דורשת עזרה חיצונית (מחקר, טיפול), לפעמים רק תנועה עצמאית.
לפעמים משמעות התנועה תהיה ברייק מתוכנן – או ספונטני – מהכל.
אבל תמיד נהיה אנחנו כאנשים חושבים ומרגישים, מאחורי הפעולות וההחלטות שלנו, שהם המניע להכל.
יש משפט בודהיסטי שאומר:
“From intention springs the deed, from the deed springs the habits. From the habits grow the character, from character develops destiny.”
(מתוך הכוונה נובע המעשה,
מן המעשה נובעים ההרגלים, מההרגלים צומח האופי,
מהאופי מתפתח גורל)
בואו נתניע
יאיר יונה, על זה
מי אני
מאז שנת 2000 אני עוסק נון-סטופ בחקר של העצמי שלי ואיך לשפר את החיים שלי. בהתחלה כדי לעזור לעצמי לצאת ממקומות אפלים שהגעתי אליהם,
אח”כ כדי להתמודד עם ה ADHD שלי, כדי להמשיך לעשות דברים שאני אוהב בלי שארגיש שאני נכשל ומפספס.
ככל שהתקדמתי בחיפוש שלי, הבנתי שמה שעובד לי זו גישה משולבת,
כזו שבה אני בודק עם הלב שלי מה הוא רוצה ונותן לו לנוח כשהוא צריך
ומצד שני גישה מגה-פרקטית שמסתמכת על כלים דיגיטלים, שיטות עבודה ונהלים ויצירת תנועה כל הזמן.
החיים אחרי הכל, הם דינמים אז הייתי חייב לייצר לעצמי דרך עבודה שתתחשב בדינמיות שלהם, שמשפיעה כמובן גם עלי.
העשיה שלי בעל זה היא הפצה והעברה של רעיונות, דרכים וכלים שעברו דרכי ואימצתי
או דברים שאני לומד תוך כדי תנועה ואני משתף מ’תוצאות המחקר’ הזה על עצמי.
אני מאמין גדול ברוח האדם, דווקא כי אני עצמי מתמודד עם פוסט-טראמה,
וראיתי איך אפשר לעבוד לצידה בדרכים שעליהם אני מדבר ב’על זה’.
לכולנו יש את הסיפור והצלקות שלנו, השאלה אם ניתן להם להגדיר את איכות החיים שלנו
או שנתעקש, יום יום, כולל בימים שבהם זה לא יצליח, על לבחור בנו.
בעשייה שלי הייתי שותף להקמה וניהול של שתי חברות תקליטים (אירסיי, אנובה), ליוויתי הקמה של שלושה סטארטאפים כסמנכל דיגיטל (iAlbums,hearmeout,Tonara), כתבתי שני בלוגים (Small Town Romance, In Your Mama), הגשתי תכניות בשלוש תחנות רדיו (הרדיו הבינתחומי, Resonance radio London, רדיו מהות החיים), הוצאתי שלושה אלבומי סולו ועוד אני לא זוכר כמה עם להקות שונות.
הקמתי חברת דיגיטל (Lentils), הקמתי את על זה.
התחתנתי עם מירב, תמרה נולדה, אני מתאמן, אוכל לא רע, מתרגל בודהיזם, קורא לא מעט ונושם. כל הזמן נושם.
אני מצליח לנהל את הכל לא רע בכלל ודברים קורים.
התשוקה שלי, היא לעזור לאנשים לעשות את זה גם כן.
ולכן, הקמתי את על זה.
למה
עכשיו
ולמה
אנחנו?
אני מאמין שאנחנו צועדים בתוך תקופה מבלבלת ומבולבלת לחלוטין של העדר פוקוס וביצוע משימות שלא בהכרח מייצרות לנו התקדמות בתחומים הרצויים לנו. הבעיה העיקרית היא הגניבה שיטתית של תשומת לב שאותה אנחנו מוסרים לכל מי שרוצה לקחת אותה — אדם או אפליקציה.
השילוב הזה מוביל לשורת בעיות. תחושות של ‘לא מספיק’, של תסכול ושל פומו הפכו להיות חלק אינטגרלי מהחיים שלנו – וכולנו מקבלים את זה באנחה חצי מיואשת ש’זה העולם היום’. אין סיבה שזה יהיה ככה. בלי לקחת את האחריות על האחריות עצמה – הבעיה הזו רק תחריף. הבחירות שלנו הן הכח הסודי שלנו. זה הזמן לבחור בעצמכם.
המשימה של על זה הוא שכל אדם ואדם ידע וירגיש שאפשר וצריך להוציא יותר מהחיים, ויש להתאים את דרכי העבודה והחשיבה שלנו, לצרכי המציאות הנוכחית. וכמובן, אנחנו רוצים להיות שם לעזור ולעודד וללמד ולרתום ולעשות מה שאנחנו יכולים כדי לייצר תנועה.
גישת Human-Centric
בשנים האחרונות כולם מדברים על ‘אפקטיביות’ כאיזו מטרה סופית. קטע מערבי מוזר שתפקידו לשמר אתכם בעבדות מודרנית.
אנחנו מתרחקים מזה.
כלומר, ברור שחשוב להיות אפקטיבים אבל בעיקר חשוב שהאפקטיביות הזו תהיה מותאמת לכם
ושלא תנסו לדבוק בערכים וסטנדרטים שלא מתאימים לכם.
אנחנו באים להציע תפיסה אחרת, שהחיים שאתם רוצים לעצמכם, הם אפשריים, בכך שנטמיע בהם גישה ניהולית,
תוך ששמים את האדם שמאחרי המבצע, במרכז.
הערך החשוב ביותר בארגז הכלים שלנו, הוא חמלה. והוא ילווה את ההוראה וההנחיה, סוגי התכנים ואופי התכנים.
הערך המשלב בין אפקטיביות לחמלה, נקרא אצלנו אחריות רדיקלית והוא מלווה אותנו בכל דבר שאנחנו עושים.