הדמות קודמת לתוכן:
השיטה של בוב דילן, מדונה וביונסה
הדמות קודמת לתוכן
כדי לעשות משהו אחרת, אנחנו צריכים להיות אחרים.
ולפעמים, העבר שלך כל כך חוסם אותך, שאין ברירה אלא להמציא אדם חדש בתודעה שלך ולתת לו לפעול בעולם ‘במקומך’.
בוב דילן היה סתם איזה רוברט צימרמן במינסוטה.
החליט שהוא בונה דמות של זמר פולק במנהטן.
נסע לשם, ונהיה ‘בוב דילן’.
בוב דילן היה כל מה שרוברט צימרמן פחד להיות.
הוא יצר דמות, ויצק אליה הווייה חדשה.
ההווייה הזו יצרה עשייה אחרת ממה שהיה רגיל לעצמו, ולאט לאט העשייה הזו השתרשה אצלו בחזרה – כהווייה.
ככה שהוא באמת, בסופו של דבר, הפך להיות בוב דילן.
ורוברט צימרמן, נמחק.
מה שצריך לעשות כדי להיות כוכב זה לייצר דמות שמוכרת – לא לגלות את עצמי, לא להיות אותנטי.
לייצר דמות.
זו הייתה עבודה, לא התגלות.
– בוב דילן
35 דולר ודמות בלי תוכן
מדונה לואיז צ’יקוני הגיעה לניו יורק ב-1978 עם 35 דולר בכיס.
לא ידעה לאן היא הולכת, לא הכירה אף אחד.
אבל היא הגיעה כ’מדונה’ – לא כצ’יקוני.
מהיום הראשון היא סירבה לחזור הביתה, סירבה לספר מאיפה היא, בנתה דמות שהיא בעצמה לא ידעה עדיין מה היא.
הדמות קדמה לתוכן.
ביונסה נתנה לדמות שלה שם: סאשה פירס.
לשאלה מתי סאשה פירס מופיעה, ביונסה ענתה: ‘כשאני שומעת את האקורדים.
כשאני נועלת את העקבים.
הרגע שלפני שאני עצבנית – אז היא מגיעה, והיציבה שלי משתנה, וגם האופן שאני מדברת.’ ב-2010 היא הכריזה שהיא ‘הרגה את סאשה פירס’ – כי היא כבר לא הייתה צריכה אותה.
היא ספגה אותה פנימה.
כשאני נועלת את העקבים, הרגע שלפני שאני עצבנית – אז היא מגיעה.
– ביונסה על סאשה פירס
מי אתה צריך להיות כדי שזה יקרה?
כשאנחנו צריכים לעשות משהו שמרגיש לנו כמו קפיצה גדולה, אנחנו ישר הולכים וחושבים על מה צריך לעשות.
מעט מדי פעמים אנחנו מקדישים זמן לשאלה: מי אנחנו צריכים להיות כדי שהדבר הזה יקרה.
יש לי כמה דמויות שיש לי בראש בתחומים שונים, ואני שואל את עצמי ‘איך הדמות הייתה מתנהגת בסיטואציה הזו’.
וככל שהזמן עובר, אני מבין שאני חייב למצוא ולהמציא לעצמי עוד דמויות לכל מיני סיטואציות – כדי שאוכל לעבוד על המוח שלי, לייצר פרספקטיבה חדשה, תקווה חדשה, השראה חדשה.
ומתוך זה – פעולה חדשה.
וברגע שיש פעולה חדשה, הכל מתחיל לזוז.
בחרי תחום אחד שבו את תקועה.
המצאי דמות שעושה את מה שאת פוחדת לעשות.
תני לה שם.
ושאלי: מה היא הייתה עושה היום?
שבי לכתוב.
מי אנחנו צריכים להיות כדי שהדבר הזה יקרה?
זו השאלה שמעט מדי אנשים שואלים את עצמם.