לפעמים דרך טובה לעבוד מול משהו שאנחנו מתנגדים לו,
זה להכיר בזה שאנחנו עובדים על ההתנגדות עצמה, והיא לא מכשול בדרך למטרה. כלומר, עצם ההתנגדות, היא הדבר שמעניין אותנו
ניוזלטר אחרון
במעבר שבין המציאות היחידה שיש, לבין המציאות שאנחנו רואים שאפשרית בעולם, יש צורך בשני דברים מרכזיים. האחד לקיחת אחריות רדיקלית, והשני ניהול עצמי אפקטיבי שיודע לעבוד עם הרגשות, עם המיינדסט, עם זמן ותכנית עבודה, סדר וארגון.
יש לנו הזדמנות שלא תאמן להיות מה שנרצה להיות. וההגשמה לא תלויה ב’תאמינו חזק וזה יקרה’ אלא בהקדשת זמן, תשומת לב ואהבה לעצמנו ולדברים שחשובים לנו, ולא לתת להם להיות רצון חולף.
אני חושב שלא מספיק אנשים נותנים את הפוקוס על איך להיות בהירים בחיים שלהם.
הרכיב האחד שהופך אותנו מלהיות מוח ריאקטיבי עם ניצולת של 5% מהיכולת, למצב של מוח תבוני, חושב, מסיק, שאינו בחרדה – הוא פקטור הבהירות.
ישנם דרכים רבות לבהירות. כל האספקט האנטומי של נשימות וספורט ותזונה (ועם דגש לא קטן על תזונת חיידקי מעים), ומצד שני את הבהירות המחשבתית
שבה קצת נגעתי בפוסט הזה.
שנהיה בהירים ולא לזנב.