מה תעדיפו להיות? בהירים או חכמים?

חושב בבהירות היא מחמאה טובה יותר
מ'חכם'. רוב התשובות כבר קיימות לנו
בראש - השאלה היא רק כמה
עומס יש לנו שמסתיר אותן.

מה תעדיפו להיות? בהירים או חכמים?
לכל הפוסטים בבלוג
01

חוכמה או בהירות?

נתקלתי הבוקר בציוץ של נאוואל ראוויקנט,
שהוא כתב: Clear thinker is better
compliment than 'smart' (כלומר: חושב\ת בהיר\בבהירות,
היא מחמאה טובה יותר מ'חכם\ה').ומאד אהבתי
את זה. למה? נכון יש את
'אל תתנו לבנאדם דגים, למדו אותו
לדוג'?אז אותו הדבר עם המחשבה. בכל
התהליכים שאני מעביר, אני תמיד אומר
לאנשים שאת מה שצריך לדעת, הם
כנראה כבר יודעים. רוב התשובות קיימות
לנו בראש, ואם לא, יש גוגל
וצ'אט ג'יפיטי למי שכבר גילה את
הפלא.

02

על תבונה ורגישות

אז למה זה מרגיש לנו כאילו
אנחנו הולכים באפלה?כי אנחנו מחוסרי בהירות
במחשבה. בין אם זה בגלל עומס
ריגשי, קוגנטיבי, או פיזי - אי
אפשר לצפות מאיתנו לתוצאות שאינן 'המינימום
ההכרחי' כשאנחנו עמוסים.

ולכן אני לא מחפש להיות חכם,
או עדיף - תבוני. אני חושב
שהתבונה תגיע מצירוף של זירות ידע
שקיימות במוח, וההלחם המיוחד שלהן, הוא
מה שיעשה את ההבדל בחיים שלי
ושל כל אחד אחר. אבל כדי
שאוכל לראות את זירות הידע במוח,
ולייצר את ההלחמים, אני חייב להוריד
עומס.

03

המצ'טה של העולם המודרני

לי זה עלה בגלל שנים אבודות
בערפל של ADHD אבל גם בלי
ברכת קשב וריכוז, כולם מכירים את
הבעייתיות שבערפל הזה. זה כמו להכנס
לחדר ילדים עמוס ורועש, שכולם צורחים
ביחד. ולכן אם אנחנו יוצאים מנקודת
הנחה שהתבונה קיימת בנו ופריטי המידע
שירכיבו את החוכמה והתבונה, גם הם
ברובם קיימים בנו - מה נשאר?
חשיבה בהירה. זה באמת המצ'טה שאיתה
נחתוך בסבכי הג'ונגל של העולם המודרני.

04

על חמשת מוקדי הבהירות

בלי חשיבה בהירה, באמת אין לנו
סיכוי. רק נשאלת השאלה, מה תעשו
היום בשביל להוריד לעצמכם את העומס
הרגשי, הקוגנטיבי מהראש. אני מתעסק בקורס
שלי בחמשת מוקדי הבהירות:

1. לדעת בכל רגע נתון את
*כל* מה שיש לעשות (זה לא
קורה כרגע כי המשימות שלנו מפוזרות
במיילים, ווצאפים, טאבים וכו', ולכן בכל
רגע צפויה לנו 'הפתעה' מסיחת דעת)

2. לדעת איך לתעדף לעצמנו סדר
יום (זה לא קורה כרגע כי
בכל רגע נתון אנחנו רואים את
כל מה ש*לא* עשינו וזה כמו
קוף קטן על הכתף שלוחש לנו
'לא בסדר, לא בסדר')

3. במקומות שבהם אנחנו נמנעים בגלל
פחד - לדעת מה בדיוק הפחד
ואיך אפשר לייצר תנועה בתוכו.

4. לדעת לאן הולכים החיים שלנו?
(זה לא קורה כרגע כי אנחנו
מפוקסים בד"כ רק על דבר אחד
שבוער ואנחנו לא רואים את מכלול
הדרך שנקראת 'החיים')

5. לדעת איך לפרק תוכניות גדולות
לפעולות קטנות (זה לא קורה כרגע
ואז כל דבר גדול מיצר הימנעות,
כי זה מפחיד)

מי ששולט\ת בזה, הופך\ת להיות בהיר\ה
במקום רק חכם\ה - ותודה לו.

05

מה עוד יש שם?

לא אומר שאין עיכובים ואין פחדים
ואין סטיות. הכל יש, להיות אנושי
זו מצווה גדולה. אבל, הכל בגרף
עולה. תמיד. תחושת הסיפוק תמיד תהיה
קיימת. זו האחריות הרדיקלית שלנו על
החיים שלנו, כדי שנהיה טובים יותר
גם למשפחות שלנו ולחברים ולקולגות. מקום
נוכח בחיים של עצמנו, זו הדרך
היחידה לטעמי, לחיות חיים טובים היום.
מה עוד יש שם, אחרי הכל
🙂

דילוג לתוכן