דופמין הוא לא “הורמון האושר” – הוא הורמון הציפייה. יאיר מסביר איך מערכת התגמול של המוח עובדת, ואיך אפשר למנף אותה כדי לבנות הרגלים, מוטיבציה ומשמעות – במקום לתת לה לשלוט בנו.
דופמין לא משתחרר מההישג – הוא משתחרר מהציפייה לו. ככה המוח עובד, וכך אפשר לתכנן את הסביבה שלנו בחוכמה.
כשמבינים שדופמין מניע התנהגות, אפשר לעצב מטרות וחיזוקים שגורמים לנו לרצות להמשיך – לא מתוך כוח רצון, אלא מתוך ביולוגיה.
רוצה להמשיך את התנועה?
הג’ים של על זה. קהילה שמלמדת איך לנהל חיים בבהירות.