הפרק הזה בא לספר לכם למה לדעתי כדאי ללכת לאבחון, ואיך הפרעת קשב וריכוז נכנסת לרבדים הרבה יותר עמוקים שמתקשרים לרגש ולתפקוד הרגשי, ככה שגם מי שסיים.ה תואר שני כבר וחושב שאין להפרעה הזו חשיבות בחייו\ה – חייבים לתת לזה את תשומת הלב.
כל כך הרבה אנשים סיפרו לי שהם חושבים שיש להם הפרעת קשב וריכוז. 
‘אמנם לא אובחנתי אבל בטוח יש לי’ ואז הם מתחילים לספר על כל הסיטואציות  
שבהן הם חושבים וחושבות שאותה הפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת – נכנסת להם בחיים.  
 
ואז כשאני שואל ‘אז למה את.ה לא הולך.ת לאבחון מסודר?’  
והתשובות נעות מ’אני לא צריך להתרכז בלימודים\סיימתי את  
התואר\לא רוצה תרופות\כן אני צריך חחחחחחח’  
 
וזה לא מובן לי. אם המוח (הפאקינג מוח!) לא עובד בצורתו המיטבית,  
למה שנסכים לקבל את זה כחלק מהחיים? הרי לא היינו מקבלים בשאננות שום תופעה רפואית אחרת בגוף. אבל במוח, כמו שקורה תכופות,  
אנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו ולא פועלים את המיטב שאפשר,  
כדי לעזור לו להיות בפוטנציאל הגבוה ביותר שלו. ולרוב, זה קורה בגלל  
 
מידע מוטעה, לא שלם, אמונות, שמועות וכו’ וכו’.  
הפרק הזה בא לספר לכם למה לדעתי כדאי ללכת לאבחון, 
ואיך הפרעת קשב וריכוז נכנסת לרבדים הרבה יותר עמוקים שמתקשרים לרגש ולתפקוד הרגשי, ככה שגם מי שסיים.ה  
תואר שני כבר וחושב שאין להפרעה הזו חשיבות בחייו\ה – חייבים לתת לזה את תשומת הלב.
0
    0
    עגלת הקניות
    העגלה ריקהחזרה לעמוד הבית