כל מי שינסה לתקן משהו שבור בזמן שהוא נוסע באוטו על סלעים,
לא יצליח לעשות את זה מדויק, ,
וכל הדבק מגע, או יותר גרוע, המלחם שאיתו ניסינו לתקן, ימרחו לנו על הידיים.,
לא נצליח להכניס את הדבר העדין הזה לתוך הדבר העדין ההוא.
כי אי אפשר לתקן דברים ולסדר אותם, בצורה טובה ועמוקה ושורשית, תוך כדי טלטלות. חייבים לעצור.,
אני מאמין שחלק נכבד מהאתגרים שלנו בחיים, ,
ייפתרו אם נדע לעצור. זה תמיד מתחיל בעצירה. ,
כי בעצירה, אנחנו נותנים רגע אפשרות להסדיר נשימה מהריצה האינסופית של העולם, ,
ולאפשר נקודת מבט שאינה חלק מהשוטף הרגיל. אלא כזו שלוקחת מעוף ציפור, ובוחנת את הדברים מלמעלה. והידיים פחות רועדות.,
ואם נתייחס ל*רצונות* שלנו גם ככה?
במקום לתת להם לעלות ואז להשכח, נעצור ונעשה איתם משהו?
פרק חדש בפודקאסט שלי על מימוש רצונות. וזה תמיד, לפני הכל, יתחיל בעצירה