בין רצון לכח רצון: על עץ הדעת, אינקובטור ולעשות את קו תל אביב אילת

כח רצון ומשמעת עצמית הם שני
מושגים שמלווים את האנושות מאז ראשית
ימיה המתועדת. במיתולוגיות השונות, כל מיני
דמויות עמדו תמיד בפני מבחני כח
רצון - פרי עץ הדעת כדוגמה.

רק שבאמת מסכנים היו שם בגן
העדן. היו צריכים להקשיב לסמכות החיצונית
שאומרת להם לא, בעוד שכל הלב
שלהם אומר כן, והנסיון לעמוד בפיתוי
הזה לא ילך יפה כיוון שהם
לא עברו שום תקופת הבשלה ואינקובציה
עם המבחן הזה.

ציפו מהם שבעצם יגיעו מתחילתה של
מחשבה (ובמקרה שלהם - הוראה), לכדי
כח רצון או משמעת עצמית, מבלי
לתת לעצמנו את השלבים הנכונים כדי
להגיע לשם בהדרגה. להגיע מאפס למאה,
גרסת גן העדן.

אינקובטור

אנחנו חייבים לדאוג להיות בהשראה מכוונת
על הדברים שאותם אנחנו מולידים לעולם
שלנו ומבקשים לדבוק בהם, זו ההזנה
הטובה. וכדאי מאד שנייצר לעצמנו יעדים
ותכנית פעולה, כדי שיהיה לנו מסלול
ללכת בו ובהירות בדרך ובלאן רוצים
להגיע.

מהנסיון שלי, הדבר היחידי שתמיד עבד,
היה הסתכלות סבלנית שלי על האינקובטור
והמתנה לגדילה של הרעיון כך שיעזוב
את האינקובטור. אין הלחצות ואין התאכזבויות
- וכמאמר מתי כספי, לצ'יפס לא
אומרים נו. יש קצב הבשלה.

שורה תחתונה - הפוקוס צריך להיות
על תפיסת האינקובטור, לראות ולגדר אותו
כזמן הכרחי שמצריך פעולות מסוימות והתנהגות
מסוימת.