פוסט זה פורסם בניוזלטר של על זה.
מטרת הניוזלטר היא לעודד, לתת השראה ולשתף מידע
על יצירת תנועה בחיים שלנו, בכל תחום שהוא ועל איך לנהל חיים. מצטרפים כאן
הי
מה נגיד.
אני לא אכתוב פה את מה שכולם כבר יודעים,
אל תצרכו יותר מדי חדשות ותתרחקו מסרטונים וכו’. כולנו ילדים גדולים ואנחנו יודעים מה מיטיב איתנו ומה לא.
צריכת המידע ב-לופים היא פונקציה של תגובת הקיפאון, אחת מאותן תגובות למצבי חרדה וקיצון (מה שמכונה flight-fight-freeze-fawn).
גם אני יוצא ונכנס ממצבי קיפאון, שפתאום אני קולט שעברו שעתיים ואני גולל בכל הפידים שרק אפשר, ברוטציה של פייסבוק טוויטר אינסטגרם חדשות פייסבוק טוויטר אינסטגרם חדשות
'רק לנוע, לנוע'
ואז אני פתאום מתעשת על עצמי, נושם, עושה משהו מהדברים שתכף אפרט עליהם,
מרגיש פתאום תחושת חיות, דופמין רץ
ואז כטיבעו של דופמין הוא צונח ואז אני מתרוקן ואז שוב חוזר למצב של קיפאון.
בהתחלה עוד היה הומור שחור וקצת וויכוחים פוליטים בפייסבוק כמנגנוני הגנה נוספים,
אבל אחרי יום יומיים ובטח הבוקר, כשהתבררו ממדי הזוועה, נותר לי רק הקיפאון.
אני לא רוצה להציע לכם לפעול ככה או אחרת או בכלל.
לא רוצה להגיד לכם שצריך לחזק את המורל או שצריך להפגין או שצריך להתנדב, או אני לא יודע מה.
איש ואישה, הישר בעיניהם יעשו.
היום אני יכול להציע רק דבר אחד
וזה לשנן שהדבר החשוב מכל עבורכם רגע, הוא לשמור על עצמכם, ולשמור על עצמכם אומר לשמור על הגוף ועל הלב.
ואת זה אפשר לעשות על ידי נקיטת פעולה. אחת. אחת אפשרית.
כי כל פעולה, עדיפה מקפאון, כי היא משמרת אותנו כבעלי ובעלות שליטה
בתוך הסיטואציה שבה אין לנו שליטה בכלל.
ועצם העובדה שאנחנו מרגישים שיש איזו בעלות על החיים
שלנו ועל התודעה שלנו וזו הנקודה שבה אף מחבל לא יוכל לגעת, מנחמת אותי.
לא תמיד. כשאני קפוא אני לא זוכר שום דבר מהדברים האלה.
צילמתי וידאו לפני יומיים (אינסטגרם | פייסבוק )
על כל מיני סוגי פעולות קטנות שניתן לעשות על מנת ‘להתנער’ מהקפאון.
צילמתי אותו כדי שבעצמי אתנער מהקיפאון.
עכשיו אני כותב את הניוזלטר הזה כדי להתנער מהקיפאון.
ואחרי שאשלח לכם אותו, יבוא הקיפאון שוב.
ואז, רק מתוך זה שהבטחתי לעצמי להשאר בתנועה,
אצליח להתנער ממנו שוב. אולי זה יקח שעה, אולי חמש.
אבל אני חייב לשמור על עצמי. יש לי ילדה בת כמעט שלוש,
יש לי בת זוג, יש לי הורים בישראל שהקול שלי כשהוא
רגוע מרגיע אותם והקול שלי כשהוא חרדתי מלחיץ אותם.
אם לא בשבילי, אז בשביל מי שתלוי בי, ובטח היום
ברוח ההתנדבות הגדולה, החברה הישראלית צריכה אותנו מחוץ למצב קיפאון.
אז כשתקפאו תקפאו כי אין מה לעשות, זה התכנות של המח.
אבל כדי לעזור לעצמכם להתנער מהקפאון מהר יותר, ולהרגיש איזושהיא תחושת חיות,
שננו לעצמכם ‘רק תנועה רק תנועה רק תנועה’.
ותחזיקו בכל סיבוב כמה שתחזיקו.
הנה שוב הוידאו עם כמה הצעות להתנערות מהקיפאון (אינסטגרם | פייסבוק )
אתם מוזמנים לשתף את הפוסט עם חברים.
זה מבחינתי צו השעה, להתנער מהקפאון.
