|
אהלן
עיקר הפוקוס שלנו בשיעור של היום הוא על קליטת משימות ראשונית בסביבת טואודיסט, מנהל המשימות שלנו, או בהקבלה – מנהל חדר המיון או חדר ההמתנה שאליו מגיעים החולים וממתינים בו לתורם לעלות לחדרי טיפולים.
אנחנו נדבר על אלמנט הקליטה באפליקציה ועל מיון ראשוני שיוביל אותנו להכיר מושג מאד חשוב בשם דחיינות מבוקרת, ואתם מאד הולכים לאהוב אותו כי הוא למעשה מאפשר לכם לדחות משימות בלי רגשות אשם. ואנחנו נדבר גם על חלק מנוהל חדש שישמור לנו על ההרגלים הטובים שתלמדו להטמיע פה בתהליך, גם אחרי שהתהליך הזה יגמר.
אנחנו הולכים להתקל בעובדה שאנחנו חיים מול הר של משימות שצריך לעסוק תמידית בלפרק אותו ולעבור אותו כדי לראות מה יש מאחוריו, שזה בעצם החיים שאנחנו רוצים לממש לעצמנו. את החסימה הראשונית של רעש כבר יצרנו בשבועיים האחרונים ועכשיו צריך להתמודד עם הר המשימות שהחיים שלנו מביאים לנו.
עכשיו, למה יש לנו הר כזה של משימות?
העולם המודרני מוסיף לנו אינספור דברים כל הזמן למוח, ואנחנו עומדים מול העולם הזה וצריכים לסגור את הדלת כשצריך ולהתמודד עם מה שעובר בדלת כי נתנו לו לעבור בדלת. וזה מעלה תחושות של סטרס ואשמה.
אבל זו לא אשמתנו שהדברים הם ככה.
תחשבו כמה למדתם עד כה בתהליך הזה וכמה מהדברים שלמדתם היו חדשים לכם. לא למדתם את זה.
איך אפשר לדרוש מעצמנו להצליח במשהו שמעולם לא נתקלנו ולא למדנו?
כמו שדיברנו בפרק על נוהל כניסת משימה והקליטה שלה, דיברנו על איסוף המשימות במקום אחד. כשאנחנו עובדים כך, אנחנו מבינים יותר טוב את מה קורה לנו בחדר ההמתנה הגדול וכך נוצרת לנו בהירות. לראות את כל המשימות, עשוי לייצר גם תחושת עומס חדשה. זה כמו להסתכל בפעם הראשונה על האוברדראפט. אבל אנחנו נלמד איך להתמודד עם תחושת הלחץ הזו.
ועדיין, כשהכל מרוכז במקום אחד ואנחנו רואים את הכל מלמעלה, יש לנו בהירות במצב. בהירות תמיד תנצח את מה שנכנס בדלת יחד עם תחושת אי הודאות, ומה שנכנס בדלת עם אי הודאות, זה לחץ, ולחץ מביא להפרשת קורטיזול – מה שמכונה הורמון הלחץ והוא זה שמשנה את תפקוד הגוף כדי להתמודד עם מצב הלחץ. ככה שבהירות היא המפתח לתפקוד טוב. מה שבהיר לנו, לא מאיים עלינו.
השבוע אנחנו עוסקים בבהירות ובסידור ראשוני של הר המשימות ומתחילים את החלק האופרטיבי של הקורס.