|
אוקי בואו נדבר רגע על ספא בנורווגיה.
שהכל נעים כזה. רגוע. לא מאיים. ריח של לוונדר. סאונד של פכפוכי נחלים. מוזיקה של מעליות איטיות מאד ברקע.
מה ההפך מספא נורווגי?
נכון. פקק תנועה ברחוב סלמה באוגוסט כשלא הספקת לאכול צהריים ואתה מנסה לתפור פיתה פלאפל על הדרך ביד אחת הפיתה נקרעת ביד השניה אתה מנסה להחזיק את ההגה ואתה אפילו לא עומד בפקק ככה שתוכל לאכול. לא. הפקק זוחל בשש קמ״ש.
המטרה שלנו היא לשמור על ספא נורווגי בסביבות העבודה שלנו. אידיאלית, הלוואי שיהיה לכם ספא נורווגי בכל מקום אבל לפחות בכל הקשור לקורס שלנו – אנחנו מכוונים לספא נורווגי במייל בדפדפן, בווצאפ. מה זה ספא נורווגי במייל ובווצאפ בואו תראו פה, למשל הנה המייל שלי. נכון לכרגע. זה יותר נורווגיה או יותר סלמה?
והנה הווצאפ שלי. יותר נורווגיה או יותר אלנבי?
זה המקום להזכיר לכם את זכרון העבודה שהזכרתי באחד הפרקים. זכרון העבודה הוא כמו חדר קבלה קטן שאליו מגיעות האינטראקציות השונות שהמח פוגש. זכרון העבודה הוא גם מוגבל בנפח שלו וגם מטרתו להיפטר מהר ככל האפשר מהמידע שיש בו, ו/או לאחסן אותו בזכרון טווח קצר או ארוך, או לשכוח אותו כליל. זה כמו תחנת ביניים.
אם המייל שלכם מלא במיילים – וכשאני אומר מייל אני מתייחס עכשיו לכל סביבת עבודה אוקיי? גם בווצאפ וגם בטאבים שלכם וגם בסלאק. כל מקום.
אם יש לכם מלא פריטים מול העינים, מה שקורה זה שיש שתי אופציות – או שהעין כבר מפלטרת ולא רואה אותם יותר, כי המח קיבל מספיק פעמים את המסר של ‘המידע שאתה רואה, אין לו חשיבות בחיי’ ולכן הוא חוסך מאיתנו את הכניסה של אינפורמציה למוח. או, במקרה ההפוך, שהמח שלנו מקבל את המסר שיש מידע חשוב בתוך הרשימות האלה, ואסור לשכוח לחזור אליהן כל הזמן כדי שחס וחלילה שום דבר לא יתפספס לנו.
ואז מה שקורה זה שאנחנו מנהלים רשימת משימות נוספת, בכל זירה כזו. המייל הופך להיות רשימת משימות, אינספור הטאבים הופכים להיות רשימת משימות, וגם הווצאפ הוא רשימת משימות. וזה כמובן, עומס קוגנטיבי משוגע שאסור להסכים לקבל.
לפי מודל שולחן הקבלהחדר המיון שלנו, אנחנו רוצים לוודא שברגע שנכנסת אלינו משימה – היא מתועדת איפה שצריך ואנחנו משחררים את ה’שליח’ הדיגיטלי (המייל, הווצאפ) כדי שלא יהיו לנו מול העינים. אחרת הדבר משול לשליח שמוסר את החבילה בשולחן הקבלה וממשיך לעמוד שם. כשמדובר בשליח אחד מילא, אבל בסוף היום 100 שליחים עומדים שם מפצחים גרעינים ליד השולחן ומחכים למי יודע מה – לא מיטיב.
הדבר מטריד לנו את העינים ומה שנכנס לנו בעיניים – נכנס לנו לנפש. כמו כיור מלא. כוס אחת זה בסדר, 20 כוסות וצלחות זה כבר מטריד את הנפש.
אז אנחנו רוצים לשמור על עקרון הספא הנורווגי – שכל סביבות העבודה שלנו יהיו נקיות תמיד, כלומר מיילים ריקים, טאבים סגורים למעט מה שאנחנו עובדים עליו באותו הרגע, ו-ווצאפים – אם אתם רוצים לראות מה זה כיף – מאורכבים ופיד ווצאפ נקי.
לדבר יש חשיבות אופרטיבית שהיא כמובן לעבוד בסביבת עבודה אחת כמו שדיברנו, כדי שכל הזמן נראה תמונה מלאה של מה שקורה ומה שיש לנו על השולחן, אבל יש פה גם את החשיבות של להפסיק את האיום. סביבות עבודה מלאות שאנחנו תופסים כמעמיסות – ואני מדגיש תופסים כי אם נניח הווצאפ שלכם מלא שיחות אבל זה לא מעורר בכם חצי טרדה, אז אין עם זה שום בעיה – סביבות עבודה שנתפסות כמעמיסות, מוסיפות לאשליית האיום.
בעולם ניהול הזמן והפרודקטיביות, המונח הזה נקרא ‘אינבוקס זירו’ שזה בעיני כינוי על הפנים כי זה שומר אותנו במגרש הפרודקטיביות ואם אין לך עניין לשחק את משחק הפרודקטיביות אתה מפספס את האינבוקס זירו ולא מקפיד עליו.
אבל ברגע שאנחנו יודעים שסביבות עבודה ‘רועשות’ מלבות את תחושת האיום – אנחנו יודעים שאנחנו מדברים על מערכת עצבים כבר – והמייל העמוס של היום, הוא מתח ביחסים שלי עם הבת שלי מחר.
הכל קשור להכל. אנחנו נדבר עכשיו על כמה מוקדים לספא נורווגי ונבין איך מגיעים אליהם בפרקים הקרובים.