אוקיי, שלום לכולם. בוקר טוב לכל המצטרפים והמצטרפות. תודה רבה שאתם פה איתי הבוקר בניסוי פיילוט הזה — הקלטה של פודקאסט לייב, דבר שאף פעם לא עשיתי.

הנושא שנדבר עליו היום הוא מיינדפולנס — אחד הנושאים היקרים ליבי. בעיניי זה דבר שכדאי לכל אדם, לא משנה מי אתם, להתעמק בו.

מה זה מיינדפולנס?

מיינדפולנס, בעברית “קשיבות”, היא מיומנות תשומת הלב לרגע העכשיו. לא תכונה — מיומנות שמתרגלים. המוח שלנו כל הזמן מסתובב בין עבר לעתיד: אנחנו נשענים על העבר כדי להסביר את המציאות שלנו, ודואגים לגבי מה יהיה בעתיד. ברגע שאנחנו מקרקעים את עצמנו לרגע העכשיו — אנחנו מתחילים לחיות בהווה.

מיינדפולנס vs. מדיטציה vs. בודיזם

מיינדפולנס — זו פרקטיקה, מיומנות שמתרגלים: איך כל הזמן להחזיר את עצמי לכאן ולעכשיו.

מדיטציה — זמן ייעודי שמקדישים לתרגל את נקודת ההתבוננות הזו. אבל אפשר לתרגל מיינדפולנס בלי מדיטציה בכלל — בשטיפת כלים, בהליכה, בכל רגע.

בודיזם — פילוסופיית חיים שהביאה לעולם את תרגול המדיטציה. לא צריך להיות בודיסט כדי לתרגל מיינדפולנס.

לא צריך נרות, מנטרות, מורה הודי, או שום דבר מה”רוח המזרח”. מיינדפולנס מתאים לכל אדם.

מיינדפולנס ≠ לחנוק מחשבות

המטרה היא לא לבעות מחשבות — אלא להכיר בהן. אם עולה בי חרדה, אני לא מנסה לדחוק אותה, אלא להגיד: “עולה בי כרגע חרדה.” היכולת הזאת ליצור מרחב בין ה”מה שקורה” לבין “האוטומט” שלנו — זו המהות של מיינדפולנס.

המוח שלנו הוא “מוח קוף” — זורק לנו כל הזמן מחשבות לאוויר כמו קונפטי. התרגול הוא להחזיר ולהחזיר ולהחזיר: “בוא שב עוד פעם.” ככל שמתאמנים — המוח לומד לשהות יותר בהווה.