הסמטה החשוכה: מה עושים כשהמוח משתתק מול אי ודאות גדולה מדי
מה עושים כשהמוח משתתק מול אי ודאות
הסמטה שאף אחד לא רוצה לקפוץ אליה
לקוח פנה אלי עם דילמה האם לעזוב קריירה אקדמית בתחום מסוים, ולהתחיל כמעט מאפס בתחום אקדמי אחר לגמרי.
כל אופציה שיבחר, היא ערימת חוסר ודאות אחת גדולה שהמח פשוט משתתק מולה
אתם מכירים את השיתוק הזה כמו לעמוד מול סמטה חשוכה - אף אחד מאיתנו לא ירצה לקפוץ לתוכה בחדווה.
יזמים ובעלי עסקים עצמאים (ומהבחינה הזו הלקוח מבחינתי הוא בעל עסק עצמאי) כבר מורגלים להכנס לתוך סיטואציות רבות של אי ודאות אנחנו יודעים לקחת סיכונים עד לדבר האחד הזה שמרגיש כמו הסמטה החשוכה שמולנו נקודת אי הודאות שהמוח שלנו משתתק מולה.
לא תשובה, תנועה
והוא שאל אותי איך לנהוג מכאן.
דבר ראשון שאמרתי לו - זה להוריד את הציפיה ל'תשובה'.
אנחנו לא מחפשים תשובה האם כן או לא לעשות את המעבר הזה, כי זו שאלה גדולה מדי ותשובה רחוקה מדי.
אנחנו צריכים לייצר תנועה מסוימת שתאפשר לנו להתיידד עם המקום הרגשי החדש הזה.
הלקוח חיפש בהירות - 'מה התשובה לסוגיה' אני מחפש תנועה - 'מה יכול לגרום לי להתיידד עם החדש?'
זה כמו להכנס רק ל10 מטר הראשונים של הסמטה החשוכה, איפה שיש עדיין קצת מהאור של הרחוב וקצת מהחשכה של הסמטה.
לתת לעינים להתרגל לחושך של הסמטה וככל שנעמוד במקום הזה ונקבל את העמידה הזו כתנועה ולא כאיזה צעד לא רלוונטי - מה שיקרה זה שהעינים שלנו יתרגלו לחושך והלב שלנו יתרגל למקום החדש הזה והפחד קצת ירד.
חמישה אקדמאים ואחרי זה בטחון
וכך עשינו.
ביקשתי ממנו ללכת לדבר עם חמש אקדמאים בתחום החדש שלו.
המטרה היתה גם להזיז אותו אבל גם שישמע את כל המונחים, התחומים, הרעיונות, שהוא לא יודע שהוא לא יודע בכלל.
ושירשום כל דבר 'חדש' שהוא שומע.
אחרי שתי פגישות הוא כבר היה עם *הרבה* יותר בטחון, לגבי מה לעשות.
הוא התיידד עם החשכה במקום לחפש איך להאיר את הסמטה.
וזה בעצם כל הסיפור בסופו של דבר.
צעד צעד עינים שמתרגלות לחושך ולזכור שיש לנו את כל מה שצריך בתוכנו, כדי לפתוח את הפרקים הבאים בחיים שלנו.
אולי יעניין אתכם גם
הדמות קודמת לתוכן: השיטה של בוב דילן, מדונה וביונסהבוב דילן היה סתם רוברט צימרמן ממינסוטה, עד שהחליט לבנות דמות ולתת לה לפעול בעולם במקומו. אני מראה איך גם מדונה וביונסה עשו בדיוק את זה, בנו דמות לפני שהיה לה תוכן, ואיך ההוויה החדשה יצרה עשייה חדשה שהשתרשה בחזרה כזהות אמיתית. הפוסט שואל שאלה מעשית, מי אתם צריכים להיות כדי שהדבר שאתם רוצים יקרה. תצאו עם תרגיל, לא רק סיפור השראה.
איך לבנות טבלת פרויקטיםכל מה שאנחנו עושים בחיים הוא בעצם פרויקט, אני טוען, אז למה לא לרכז את כולם באותו מקום? הפוסט מסביר איך בונים טבלת פרויקטים אחת שנותנת לכם תמונה מדויקת של מה קורה בחיים שלכם ברגע נתון, בלי לגלול בין עשרות מיילים ופתקים כדי לזכור באיזה שלב אתם. תצאו עם מבנה מעשי, לא רק רעיון להתארגן טוב יותר.
איך לייצר מליון התקדמויות ביום ובשבועאיך מייצרים מיליון התקדמויות ביום ובשבוע, ומשחררים תקיעות ודחיינות? התשובה שלי היא להפסיק לחפש להשלים משימות, ולהתחיל רק לפעול פעולות, כמו תינוק שלומד ללכת, צעד אחד ואז עוד צעד, בלי ללעוג לעצמו על הצעד הקטן. הפוסט מסביר למה תשומת לב אמיתית לפעולות הקטנות מזיזה יותר מכל רשימת מטרות. תצאו עם דרך אחרת להסתכל על יום עמוס.