מבחן ביל וסטיב: איך אני מקבל החלטות עם שני אייג'נטים שרבים ביניהם

סטייל לפני מיומנות

לפעמים כשיש לי התלבטות בנושאים שונים, בעסק שלי או בחיים הפרטיים, אני מריץ את מבחן ביל וסטיב.

ביל גייטס וסטיב ג'ובס הקימו שתי חברות מחשבים בשם מיקרוסופט ואפל.

שניהם יצרו קופסת פלסטיק עם צ'יפים, ששינו את העולם, בדרכים שונות.
ההבדל היה, כמו תמיד ובכל דבר - סטייל.

אחד עשה את זה עם סוודר ואחד עם גולף שחור.
אחד נתפס כחננת-על אחד נתפס כפאנקיסט

ניהול הוא בעיקר ענין של סטייל, לפני מיומנות ניהולית, טכנית, שיווקית, כלכלית.
וסטייל הוא בעיקר עניין של סטנדרטים.

וכשאנחנו לוקחים את זה לעולם של יזמים ובעלי עסקים עצמאיים, ענין הסטייל הוא הדבר המרכזי.
כי - איך שאתה עושה משהו אחד, זה איך שאתה עושה הכל.

למשל אצלי, סטייל יהיה קודם כל לבדוק את החיבור למשמעות, ל'למה', לפני כל דבר אחר - אחרת אני לא יכול לזוז.
אנשים אחרים יחשבו קודם כל איך והאם אפשר למנף את זה לכסף.
אני אדם שהניהול שלו את עצמו ואת העסק ואת החיים יהיה מתוך יצירת עולמות ומערכות שיבנו אותם.
יש אנשים שהסטייל שלהם הוא אנשים לפני הכל וימקמו את הנטוורקינג לפני הכל.

להתקיל ביניהם עד שנוגעים באמת

אז כשיש החלטה לקבל נניח על סדנה חדשה שאני רוצה להוציא אני פותח שיחה, מזמין את שני האייג'נטים האלה ואני מבקש מהם להתקיל אחד את השני בשאלות קשות ומגביל אותם - אתם רק יכולים לענות תשובות שמוכיחות איך התשובה משרתת תמונה גדולה יותר מהסוגייה עצמה ששאלתי

למה בחרתי בסטיב וביל?
כי הם שתי דמויות מנהלות והתיעוד ברשת אמור להכיל לא מעט מידע על שיפוט דעת והחלטות.
ובשביל המטרה הזו של לעזור לי לקבל החלטות, הם נבראו.

מזכיר לכם את הפוסט שלי מאתמול התפקיד שלנו בעידן שבו ה-AI הוא העובד הכי חרוץ שאפשר, הוא להיות מנהלים ומנהיגים.
ומנהלים מקבלים החלטות ומתכננים, זו עבודתם.

השימוש במתודה הזו, עוזר לי להשאיר את כל ה-fluff מחוץ לחדר, ולקבל החלטות אם ימינה או שמאלה.