AI נמצא בכל מקום.
כמעט כל ארגון רציני משקיע בלמידה על הכלים:
איך כותבים פרומפט, איך חוסכים זמן, איך משפרים יעילות.
זה חשוב, אבל זה לא מספיק.
עיקר העבודה שלנו עדיין מתרחש בין בני אנוש, בצוות,
מול מנהלים ומול לקוחות.
ושם האתגרים גדולים לא פחות:
חוסר בהירות, משימות שנופלות בין הכיסאות,
מסרים שלא הובנו כמו שהתכוונו.
לפי מחקרים, ארגונים מאבדים מיליוני שעות עבודה
בגלל חוסר בהירות בתקשורת פנימית.
ההרצאה הזו מחברת בין שני העולמות.
היא מראה שהעקרונות שמייצרים תוצאה טובה מול AI,
כמו בהירות, הקשר, פירוק משימות, שיקוף –
הם אותם עקרונות שמחזקים את התקשורת האנושית בצוותים.
כך היא נותנת לעובדים לא רק יותר שליטה בכלים החדשים
אלא גם כלים לעבוד טוב יותר אחד עם השני.
במהלך ההרצאה נצא למסע משותף.
נתחיל מהחוויה האישית – כולנו מכירים את התסכול
מתשובה לא מדויקת של AI ונגלה שזה אותו
תסכול שחוזר גם בתקשורת יומיומית.
נצלול אל העקרונות המשותפים לתקשורת אנושית
ולתקשורת מול AI, ונראה איך הם עובדים בפועל.
נחשוב על שינוי הפרדיגמה שה-AI מחייב אותנו לאמץ:
דיוק בשפה, בהירות בהקשר, הקשבה אמיתית.
נדבר על האתגר האנושי:
איך אמון ואמפתיה נשמרים בעולם שבו יותר ויותר
אינטראקציות מתווכות על ידי מכונות.
עובדים ומנהלים בכל הדרגים שרוצים לדעת
איך למצות את הפוטנציאל של AI בעבודה יומיומית.
צוותי HR ולמידה ארגונית שמחפשים חוויות למידה
שמחזקות גם מיומנויות טכנולוגיות וגם מיומנויות אנושיות.
ולכל מי שרוצה לוודא שבתוך כל המלאכותי הזה,
אנחנו לא נחלשים במיומנות החשובה ביותר לאדם –
התקשורת עם אדם אחר.
ההרצאה הזו היא לא שיעור טכני בכתיבת פרומפטים אלא הזמנה לראות ב-AI מראה שמחזירה אותנו לבסיס:
איך לתקשר באופן ברור, מדויק ואמפטי.
היא משלבת ידע, חוויה רגשית, פרקטיקה וחזון, ויוצרת למידה כפולה: איך להשתמש טוב יותר ב-AI ואיך להשתמש טוב יותר בעצמנו כבני אדם שעובדים יחד.
משך ההרצאה: כשעה ורבע
מה לצפות ממנה: חיבור של אינטלקט, רגש, פילוסופיה, פרקטיקה והעצמה.
ההרצאה מתקיימת בזום למעט תקופות בשנה שבהם אני בישראל.
הי אני יאיר יונה.
אני משתמש כבד ב-AI, לא רק כדי לעבוד מהר יותר אלא כדי להבין איך טכנולוגיה משנה את האופן שבו אנחנו חושבים ומדברים. לצד זה אני מאמן, מלווה קבוצות וארגונים, ומתרגל בודהיזם, כך שהמבט שלי תמיד משלב בין יעילות טכנולוגית לבין תקשורת אנושית עמוקה.
פיתחתי את שיטת “על זה” לניהול עצמי של משימות ופרויקטים, המתבססת על שילוב בין בניית מערכות דיגיטליות ומתודות ניהול ברורות לבין תשומת לב לצד הרגשי והאנושי, מתוך ערכי קשיבות (מיינדפולנס), עקרונות מהזן בודהיזם ו-system thinking.
בעברי הקמתי וניהלתי מיזמים בתעשיית המוזיקה, הובלתי שיווק ודיגיטל במספר סטארטאפים, ניהלתי חברת דיגיטל משלי, ותמיד חיפשתי את נקודת המפגש שבין יצירה, תרבות, התפתחות אישית והגשמה, לבין ניהול מתודי, טכנולוגי וריגשי.
היום, בגיל 44, כאבא לתמרה ומעיין ובן זוג למירב, אני חי בתאילנד וממשיך לחקור איך אפשר להפוך את החיים ואת העבודה למרחב של בהירות, הקשבה והתקדמות, בעזרת אנשים ובעזרת מכונות.
AI נמצא בכל מקום.
כמעט כל ארגון רציני משקיע בלמידה על הכלים:
איך כותבים פרומפט, איך חוסכים זמן, איך משפרים יעילות.
זה חשוב, אבל זה לא מספיק.
עיקר העבודה שלנו עדיין מתרחש בין בני אנוש, בצוות, מול מנהלים ומול לקוחות.
ושם האתגרים גדולים לא פחות:
חוסר בהירות, משימות שנופלות בין הכיסאות, מסרים שלא הובנו כמו שהתכוונו.
לפי מחקרים, ארגונים מאבדים מאות ואלפי שעות עבודה בגלל חוסר בהירות בתקשורת פנימית.
ההרצאה הזו מחברת בין שני העולמות.
היא מראה שהעקרונות שמייצרים תוצאה טובה מול AI,
כמו בהירות, הקשר, פירוק משימות, שיקוף – הם אותם עקרונות שמחזקים את התקשורת האנושית בצוותים.
כך היא נותנת לעובדים לא רק יותר שליטה בכלים החדשים אלא גם כלים לעבוד טוב יותר אחד עם השני.
במהלך ההרצאה נצא למסע משותף.
נתחיל מהחוויה האישית – כולנו מכירים את התסכול מתשובה לא מדויקת של AI ונגלה שזה אותו תסכול שחוזר גם בתקשורת יומיומית.
נצלול אל העקרונות המשותפים לתקשורת אנושית ולתקשורת מול AI, ונראה איך הם עובדים בפועל.
נחשוב על שינוי הפרדיגמה שה-AI מחייב אותנו לאמץ: דיוק בשפה, בהירות בהקשר, הקשבה אמיתית.
נדבר על האתגר האנושי:
איך אמון ואמפתיה נשמרים בעולם שבו יותר ויותר אינטראקציות מתווכות על ידי מכונות.
עובדים ומנהלים בכל הדרגים שרוצים לדעת איך למצות את הפוטנציאל של AI בעבודה יומיומית.
צוותי HR ולמידה ארגונית שמחפשים חוויות למידה שמחזקות גם מיומנויות טכנולוגיות וגם מיומנויות אנושיות.
ולכל מי שרוצה לוודא שבתוך כל המלאכותי הזה, אנחנו לא נחלשים במיומנות החשובה ביותר לאדם –
התקשורת עם אדם אחר.
ההרצאה הזו היא לא שיעור טכני בכתיבת פרומפטים אלא הזמנה לראות ב-AI מראה שמחזירה אותנו לבסיס:
איך לתקשר באופן ברור, מדויק ואמפטי.
היא משלבת ידע, חוויה רגשית, פרקטיקה וחזון, ויוצרת למידה כפולה: איך להשתמש טוב יותר ב-AI ואיך להשתמש טוב יותר בעצמנו כבני אדם שעובדים יחד.
משך ההרצאה: כשעה ורבע
מה לצפות ממנה: חיבור של אינטלקט, רגש, פילוסופיה, פרקטיקה והעצמה.
ההרצאה מתקיימת בזום למעט תקופות בשנה שבהם אני בישראל.
הי אני יאיר יונה.
אני משתמש כבד ב-AI, לא רק כדי לעבוד מהר יותר אלא כדי להבין איך טכנולוגיה משנה את האופן שבו אנחנו חושבים ומדברים. לצד זה אני מאמן, מלווה קבוצות וארגונים, ומתרגל בודהיזם, כך שהמבט שלי תמיד משלב בין יעילות טכנולוגית לבין תקשורת אנושית עמוקה.
פיתחתי את שיטת “על זה” לניהול עצמי של משימות ופרויקטים, המתבססת על שילוב בין בניית מערכות דיגיטליות ומתודות ניהול ברורות לבין תשומת לב לצד הרגשי והאנושי, מתוך ערכי קשיבות (מיינדפולנס), עקרונות מהזן בודהיזם ו-system thinking.
בעברי הקמתי וניהלתי מיזמים בתעשיית המוזיקה, הובלתי שיווק ודיגיטל במספר סטארטאפים, ניהלתי חברת דיגיטל משלי, ותמיד חיפשתי את נקודת המפגש שבין יצירה, תרבות, התפתחות אישית והגשמה, לבין ניהול מתודי, טכנולוגי וריגשי.
היום, בגיל 44, כאבא לתמרה ומעיין ובן זוג למירב, אני חי בתאילנד וממשיך לחקור איך אפשר להפוך את החיים ואת העבודה למרחב של בהירות, הקשבה והתקדמות, בעזרת אנשים ובעזרת מכונות.