אולי מוכרת לך התחושה שהמח שלך כל הזמן ‘עסוק’.
מתי בפעם האחרונה הסתובבת עם שקט בנשמה,
עושה מה שצריך היום, מסיים\ת את היום,
הולכ\ת הביתה, יש זמן לעצמך קצת,
זמן לזוגיות קצת, זמן לילדים קצת.

זה אולי נשמע לכם כמו משהו רחוק
 מאד בסיטואציה הנוכחית
שלך שאולי שקועה עמוק בתוך סטרס
שחוסם את היכולת לחשוב בכלל.

ופה הבעיה. בצורת ההתנהלות של העולם היום, המח שלנו עסוק
מדי בלזכור ולעבד מליון פריטים אינפורמציה
ואנחנו לא מאפשרים לו להיות מה שהוא באמת –
מחשב משוגע שיכול לייצר לנו
חיים טובים יותר, משמעותיים יותר, נוכחים יותר. 

את העומס והרעש הזה לא למדנו מעולם לנהל
ואז, במקום שהמח ישמש אותנו להתקדמות מיטיבה,
הוא מייצר תגובות פיזיולוגיות להתמודדות עם הלחץ.
ואז אנחנו מרגישים מתוחים, עצבניים,
אולי אגרסיבים, אולי מנותקים,
אולי מרצים ולא מותחים גבולות
ובעיקר – לא מכניסים מספיק פעולות שמיטיבות איתנו.
ומתישהו, יתחילו להופיע סממנים של תסכול על זה
שאנחנו לא חיים איך שאנחנו רוצים ועסוקים ב’לנהל משימות’.

החיים שלנו לא נועדו שנחמיץ אותם. 

וכל יום שעובר, מתווסף לתחושת פספוס הולכת וגדלה.
והענין הוא שלא צריך עכשיו לשנות את כל החיים 
ולשנות יעוד ותפקיד ומציאות לגמרי –
רק צריך להתחיל לנהל מלמעלה את העשיה שלנו.