הפודקאסט של על זה

הפודקאסט של על זה הוא מקור להשראה ומידע על ניהול חיים ,לאנשים שרוצים להוציא מהחיים שלהם יותר והם כמוני – יצירתיים, מופנים, שונאי בולשיט, אוהבי פרקטיקה, מאמינים בהתפתחות האישית שלהם, רוצים להרבות טוב לעצמם ולאחרים.

בפודקאסט אנחנו נדבר על ניהול בחיי היומיום שלנו, ניהול של ההווה ונסיון לבנות עתיד מיטיב, תוך שימוש בעקרונות של מיינדפולנס, סיסטמים ניהוליים, אחריות רדיקלית וחמלה עוד יותר רדיקלית.
הפודקאסט הזה הוא המחקר שלי את החיים ושיחות עם אחרים כדי לשמוע איך הם יותר על זה בחיים.


זה לא פודקאסט על פרודקטיביות וזה לא פודקאסט על ניהול, זה לא פודקאסט על מיינדפולנס ולא על ניו אייג’.
הוא על מנהיגות וניהול של עצמנו, מנקודת מבט של בני אדם על כל המכלול הרגשי והפרקטי שלנו.
זה פודקאסט על לשמור את עצמנו על זה, על החיים, ככל שאפשר – ולדעת לנוח בלי רגשות אשם, כשנשרפנו, נפצענו, התעייפנו.
זה פודקאסט לבני אדם, בגדול.

חלק ב׳

חלק ב’ של ‘לנבור ליאיר במוח’ – מפגש שאלות תשובות שבו אני מרכז שאלות ששואלים אותי בנושא ניהול עצמי.
ניהול עצמי יכול לגעת בכל האספקטים האפשרים לאדם, מניהול אופרטיבי של זמן ומשימות ופרויקטים, ועד נושאים כמו אמביציה, פחד, כיוון, מטרות וכך הלאה.

חלק א'

לנבור ליאיר במוח הוא מפגש שאלות תשובות שבו אני מרכז שאלות ששואלים אותי בנושא ניהול עצמי. 
ניהול עצמי יכול לגעת בכל האספקטים האפשרים לאדם, מניהול אופרטיבי של זמן ומשימות ופרויקטים, ועד נושאים כמו אמביציה, פחד, כיוון, מטרות וכך הלאה. 

למה לאמץ מנטליות של סטודנט נצח

כדי לקבל החלטות טובות יותר בחיים, אנחנו צריכים קודם כל ליצור לעצמנו יותר אפשרויות לבחור מתוכן. וכדי לעשות זאת, עלינו להרחיב את האופקים שלנו בכל תחום אפשרי. הרחבת האופקים אינה רק עניין של סקרנות – היא הדרך שלנו לעצב חיים מדויקים יותר, מלאי משמעות ואפשרויות חדשות. זהו מיינדסט של סטודנט תמידי: לחפש, לגלות, וללמוד כל הזמן, כחלק בלתי נפרד מהאבולוציה האישית שלנו.

איך חשיבה הפוכה תעזור לכם להתקדם ביצירת תהליכים מיטיבים

איך אתם יכולים למזער כישלון בפרויקטים עוד לפני שהם מתחילים?
איך החשיבה על הגרוע מכל, תהווה לכם את מפת הדרכים הראשונה לבנייה של כל דרך?
בפרק הזה בפודקאסט הסברתי איך שימוש בטכניקת חשיבה הפוכה מאפשר לזהות בעיות פוטנציאליות ולהפוך אותן לפתרונות פרקטיים.
נדבר על איך להפוך תכנון מסובך לפשוט, ולמה זה הכלי שיכול לשנות את הדרך שבה אתם מנהלים פרויקטים – בעסק וגם בחיים האישיים.
הפרק הזה מיועד לכל מי שרוצה לעשות משהו בכל תחום, איפשהו בכל דבר. בגדול. בכללי.

למה משימות כולה הם הנשק הסודי של הכל

כולם יודעים שבכל דבר שאנחנו רוצים לעשות, כדאי לנקוט בגישה של בייבי-סטפס.
אבל מצד שני, זה תמיד נשמע כמו איזו אמירת אינסטגרם מעופשת שאף אחד לא באמת עושה איתה כלום. זה כי אנחנו לרוב מזלזלים בבייבי סטפס, למרות שאנחנו יודעים שכל דבר בעולם קורה בכל מקרה באמצעות בייבי סטפס.
אבל מה לגבי דברים שהם לא ‘גדולים’ באופי שלהם, שאנחנו לא מורגלים לראות אותם כמורכבים משלבים קטנים יותר, משימות קטנות יותר?
תכירו את משימות כולה. הדרך שלנו לעזור לעצמנו לייצר תנועה, על ידי כך שאנחנו מונעים את התקיעות, על ידי כך שאנחנו חושבים על כל דבר בחיים בתור בייבי סטפס.
זה פרק שמיועד למי שרוצה לנוע בלי לעצור. לחשוב דרך משימות כולה, ייגרמו לכך שלא תעצרו לעולם.

איך לפתור בעיות מהשורש

הפרק של היום עוסק בעקרונות ראשונים, ואם יש לכם אתגר מסוים שאתם מתמודדים איתו, יכול להיות שזה יעזור לכם.
כשאנחנו באים לפתור בעיות ואתגרים, אנחנו נוטים לחפש את התשובות שצריך לשנות, במקומות שהכי ברורים וגלויים לנו.
זה כמו להסתכל על עץ חולה מלמעלה, החלקים שיהיו גלויים לנו יותר מכל הן הצמרות, הענפים הגבוהים ביותר. אם הם יהיו חולים, אנחנו נחשוב שהבעיה שם ולא נחפש עמוק יותר -ואז נגזום את הענפים החולים.
בחשיבה לפי עקרונות ראשונים, אנחנו נעשה הפוך ונשלח את עצמנו לבדוק את איכות האדמה, אם משהו מפריע לשורשים, את הגזע. כלומר, נחפש את שורש הדבר.
זה נשמע טריוויאלי. אבל זה רחוק מזה משום שמרביתנו לא נוהגים ככה בכלל ואז אנחנו נוטים לסבך את הדברים מעבר למה שצריך בעוד שהפתרון, לאו דווקא קל, אבל יתכן שהוא מאד נגלה לנו, אם אנחנו נעז להסתכל.

איך לדעת מתי לעצור את האובססיה

הפרק הזה התחיל כנושא מסוים שעניינו היה איך לדעת מתי לעצור אובססיה ולהמשיך הלאה, אבל הוא התפתח ליומן פתוח ומחשבות אישיות.
בפרק הזה, אני משתף את הסיפור האישי שלי מהחודשים האחרונים, כולל האתגרים וההבנות שהגעתי אליהם בשבועיים האחרונים.
נדבר על אגו, טראומה, האחזות, ועל החוט שמקשר ביניהם.
זה פרק על עשיה מתוך חוסר מאמץ, בניגוד לעשיה מתוך מאמץ. על נאמנות לעצמי ואינטרגיטי שזרקתי לפח ועכשיו אני נובר בין שקיות כדי להחזיר אותו.
זה פרק עלי ואולי זה גם פרק עליכם.
הלוואי והוא יעזור למי שצריך לשמוע אותו כרגע.

לשחרר את הקפאון הגדול עם תנועות קטנות

בפרק הזה אני שמח להציג בפניכם מודל חשיבה, מודל מנטלי שפיתחתי, בשם ‘מפת מומנטום’.
תפקיד המודל הזה לעזור לכם למצוא את הפעולות האפשריות הראשונות שאפשר לנקוט כדי לייצר תנועה במצבי תקיעות וקפאון ובמקביל לשפר את התנועה שלכם במקומות שבהם אתם גם ככה כבר זזים ורוצים לזוז יותר מהר ולהמנע מחיכוכים.

מודל מפת מומנטום מתבסס על האלמנטים שמשפיעים על התנועה של עצם במרחב, על פי עקרון התנועה הראשון של ניוטון – ובשפה של לא-פיזיקאים, הוא נשען על העובדה שכל תנועה מורכבת מאלמנטים שונים שמרכיבים אותה.
ולכן, אם אנחנו רוצים לדאוג לתנועה שלנו בכל תחום, כדאי לבחון את תפקוד האלמנטים האלה בחיים שלנו, לתאר את המצב המצוי בכל אחד מהם, את הרצוי בכל אחד מהם ולחפש את המשימות הקטנות הראשונות והאפשריות לביצוע, שיגשרו בין המצוי לרצוי.

זה מודל להתפתחות אישית, תנועה ראשונית במצבי דחיינות, פחד, בלבול ואי ידיעה.
החדשות הטובות הן שהיכולת שלנו להניע את עצמנו ולהיות במוטיבציה,
נמצאת אצלנו בגוף בצורת ההורמון דופמין.
הענין הוא ששימוש לא מיטיב בדופמין (’דופמין זול’)
למעשה גומר לנו את המאגרים ולפעמים עשוי להכניס אותנו
ללופים ובסופו של דבר להשפיע דרמטית על מצב הרוח שלנו.

בפרק הזה אני מספר ,תקציר של הסיפור על דופמין,
איך הוא עובד, הקונספציות השגויות סביבו,
ולקראת סוף הפרק –
מה ניתן לעשות על מנת לרתום את הדופמין לטובתנו, כך שנמשיך לנוע

להיות בעל הבית בחיים של עצמך

שיחה מרתקת ומעוררת השראה עם יוסי פיין הגדול. האיש שניגן עם הגדולים ביותר והמציא הלכה למעשה את סצנת ההיפ הופ הישראלי, בשיחה על איך להיות בעל הבית בחיים שלך, ללכת עם הלב עם ההשראה, לפעמים נגד המצופה ותמיד להיות באותנטיות מקסימלית
לכל אחד מאיתנו יש את הדברים שאותם אנחנו מדחיינים או נמנעים לחלוטין מהם. יש מליון סיבות לדחיינויות והמנעויות אבל יש כמה דברים וודאים:

דחיינות והמנעות אינן תכונות אופי
הן תמיד נובעות ממשהו שאנחנו לא רוצים לעשות או מחיר שאנחנו לא מוכנים לשלם, עדיין.
ואם לא נבין בדיוק מהו המחיר הזה, לא נוכל לפתור את הדחיינות.

לפעמים המחיר לדחיינות הוא תחושת פחד מוות, לפעמים המחיר לדחיינות הוא תחושות שאני לא יכול לסמוך על עצמי, לפעמים המחיר יהיה להמנע ממשהו שמבאס לעשות אבל זה לא נורא.
כלומר, כל מקרה לגופו. לכרוך את הכל תחת השם ‘דחיינות’ – ואז גם להאמין לסיפור שבו אנחנו כביכול דחיינים, זה לעשות לעצמנו עוול.

אינקובטור

החלק השני של הפרק על כח רצון ומשמעת עצמית, עוסק בבניית סיסטם לשלב האינקובטור.

שלב האינקובטור הוא השלב שבו אנחנו רוצים להתמיד בהזנה רגשית ושכלית, את הרצונות שלנו, כדי לפתח אותם ולהפוך הצלחות יומיומיות ‘מקריות’ לכדי המושג החמקמק, הגביע הקדוש – ‘כח רצון’. הוא מגיע אחרי עליית הרצון, ולפני הפיכתו לכח רצון וזהו שלב שאי אפשר לוותר עליו, אחרת לא נצליח לשמור לאורך זמן על כח הרצון הדרוש לנו להשגת דברים שכרגע אינם זמינים או טריוויאלים לנו.

המחלה המדומיינת

‘אין לי כח רצון’, ‘אני לא חזק.ה במשמעת עצמית’. אני שומע את זה כל הזמן בהקשר לתחום העיסוק שלי.
וגם אני לפעמים מוכר את הסיפור הזה לעצמי מבלי לשים לב, שיש לי את אותה מחלה מסתורית ואולי מדומיינת, שלפיה אני היחידי שלא קיבל כח רצון בתחום מסוים ושמדובר בפגם אישיותי\קוגניטיבי. אבל זו התחמקות.
ומי שרוצה לדעת איך להגביר את המשמעת העצמית בתחום מסוים מבלי לרדות בעצמו ועם לעבוד עם הלב הפתוח לצד השכל הישר, הפרק הראשון מתוך שניים, הוא מקום טוב להתחיל בו.

כיסיתי נושאים כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי התנהגות, דמיון, והתחלת דיבור על סיסטם. בחלק השני של הפרק הזה, גם צללתי לעומקים היותר פרקטים.

למה המוח שלנו אוהב משימות דומות מחוברות

כולנו מכירים את התחושה הזו שהמוח שלנו דורש מאיתנו, אם אני עושה משהו אחד, לעשות עוד מאותו הדבר ולתפוס שוונג ולתפור דברים ביחד.
אבל למה הדבר כך? איך זה משפיע לנו על העומס הקוגנטיבי?
ולמה זה אחד הדברים הכי חשובים שאף אחד לא עושה במודע, וצריך, ויכול לשפר לנו דרמטית את איכות החיים, ההספקים, והשקט הנפשי?

פרק השבוע עוסק במדע ובפרקטיקה, של קיבוץ משימות דומות יחד.

(ושיחה על כוונות שמובילות לאפקטיביות)

מה טיפ האפקטיביות החשוב ביותר שאפשר לאמץ ב-2024, כמו בכל שנה?
לסדר, ליישר ולהבהיר את הכוונות שלנו.
“מתוך הכוונה נובע המעשה, מן המעשה נובעים ההרגלים, מההרגלים צומח האופי, מהאופי מתפתח גורל” (פתגם בודהיסטי)

אנחנו מחפשים תמיד איך לייעל. וייעול, זו פונקציה של השכל הישר שלנו. אבל הוא מושפע בצורה ישירה מכוונות הלב. וכל זמן שנוודא שאנחנו לא מורידים את העינים מהכוונות ומצוותים להם פרויקטים פרקטים, אנחנו נטוס באוויר ונמנע מלעשות דברים שהזדחלו לנו לתוך הלו”ז ואנחנו מבצעים אותם כי לא בחרנו אחרת.

זה פרק על מטרות, כוונות, רשימת פרויקטים, והקשר התמידי שבין הלב למוח, הרגש והאפקטיביות.
הלוואי שתיקחו מפה ותאמצו

(ומה לעשות עם זה?)

אין מישהו שלא פגש את התחושה המבאסת שויתרנו על עצמנו, ריצינו, או לא מתחנו את הגבול בתוך מערכת יחסים מסוימת.
זה יכול להיות בצד המשפחתי, הזוגי, הקרייריסטי או החברי
וזה נראה אותו דבר –
פתאום מצאנו את עצמנו ‘לא אנחנו’, לא מגיבים כמו שהיינו מצפים מעצמנו,
ואנחנו כמעט לא מצליחים לזהות את אותו האדם שהגיב כפי שהגיב/ התגובה היא לא בערכים שלנו, ועדיין, הגבנו כך. מדוע?

חשוב להכיר איך מנגנון הריצוי או אי מתיחת גבולות,  עובד. 
להכיר בכך שזה פצע שנדלק, ובכך שאין לנו שליטה על הריצוי ברגע האמת אלא אך ורק לתרגל אקטיבית, איך להפטר מסוג התגובה הזו למצב איום. 
יש מה לעשות. בפרק הזה, דיברתי על הסיבות למצבי ריצוי, ועל דרכים פרקטיות לעבוד עם המנגנון הזה ולהוריד לו את הווליום. 

ולמה חשוב לנער את הגוף

בפרק הזה דיברתי על ההפרדה והאבחנה שבין בעיות ואתגרים שהשכל הישר יכול להן, לבין בעיות ואתגרים שנראה שאין לנו גישה לשכל הישר ואין אותנו.

וזה באמת בגלל שאין אותנו ואין לנו שכל ישר כי הגוף שלנו נמצא במצב של מגננה מפני איום שהוא חווה.
במקרה הזה, איום של בעיות שמצטברות ותחושת אין אונים שהולכת ומתגברת.

יש עוד מלא מה להגיד על הנושא הזה אבל היה לי חשוב לפחות לתת את האינטרו לנושא הזה כדי שאולי תוכלו לייצר תנועה.
דיברתי על המכניקה של הגוף וגם על תפיסת סיסטם שאפשר להפעיל פה, שתעזור לחלץ אותנו מתוך המצב הבעייתי מבלי שנצטרך להיות בתושיה גדולה מדי.

רק לזכור דבר אחר קטן שצריך לעשות, וכל השאר יבוא איתו.

(וובינר לעיתות מלחמה)

מתוך וובינר שהתקיים בזום בתאריך 24.10 בנושא ‘בחזרה לחיים החדשים’.

מטרת הוובינר הייתה להגיש רעיונות, פרקטיקות וצורות חשיבה להכנסת תחושת שליטה, הגיון ובהירות, בסיטואציה המיוחדת שבה אנחנו נמצאים.
השורה התחתונה היא שכדי לצאת ממצבי קיפאון, אנחנו צריכים לקחת אחריות לעזור לשכל להכנס. 
ויש שלל דרכים לעשות זאת, ובוובינר הזה פירטתי חלק מהן. 

רוצים לקבל ממני תכנים מעניינים שקשורים
לניהול עצמי, תכנון והוצאה לפועל של החיים שלכם?

הצטרפו לניוזלטר

    איך חשיבה הפוכה תעזור לכם להתקדם ביצירת תהליכים מיטיבים

    איך אתם יכולים למזער כישלון בפרויקטים עוד לפני שהם מתחילים?
    איך החשיבה על הגרוע מכל, תהווה לכם את מפת הדרכים הראשונה לבנייה של כל דרך?
    בפרק הזה בפודקאסט הסברתי איך שימוש בטכניקת חשיבה הפוכה מאפשר לזהות בעיות פוטנציאליות ולהפוך אותן לפתרונות פרקטיים.
    נדבר על איך להפוך תכנון מסובך לפשוט, ולמה זה הכלי שיכול לשנות את הדרך שבה אתם מנהלים פרויקטים – בעסק וגם בחיים האישיים.
    הפרק הזה מיועד לכל מי שרוצה לעשות משהו בכל תחום, איפשהו בכל דבר. בגדול. בכללי.

    למה משימות כולה הם הנשק הסודי של הכל

    כולם יודעים שבכל דבר שאנחנו רוצים לעשות, כדאי לנקוט בגישה של בייבי-סטפס.
    אבל מצד שני, זה תמיד נשמע כמו איזו אמירת אינסטגרם מעופשת שאף אחד לא באמת עושה איתה כלום. זה כי אנחנו לרוב מזלזלים בבייבי סטפס, למרות שאנחנו יודעים שכל דבר בעולם קורה בכל מקרה באמצעות בייבי סטפס.
    אבל מה לגבי דברים שהם לא ‘גדולים’ באופי שלהם, שאנחנו לא מורגלים לראות אותם כמורכבים משלבים קטנים יותר, משימות קטנות יותר?
    תכירו את משימות כולה. הדרך שלנו לעזור לעצמנו לייצר תנועה, על ידי כך שאנחנו מונעים את התקיעות, על ידי כך שאנחנו חושבים על כל דבר בחיים בתור בייבי סטפס.
    זה פרק שמיועד למי שרוצה לנוע בלי לעצור. לחשוב דרך משימות כולה, ייגרמו לכך שלא תעצרו לעולם.

    איך לפתור בעיות מהשורש

    הפרק של היום עוסק בעקרונות ראשונים, ואם יש לכם אתגר מסוים שאתם מתמודדים איתו, יכול להיות שזה יעזור לכם.
    כשאנחנו באים לפתור בעיות ואתגרים, אנחנו נוטים לחפש את התשובות שצריך לשנות, במקומות שהכי ברורים וגלויים לנו.
    זה כמו להסתכל על עץ חולה מלמעלה, החלקים שיהיו גלויים לנו יותר מכל הן הצמרות, הענפים הגבוהים ביותר. אם הם יהיו חולים, אנחנו נחשוב שהבעיה שם ולא נחפש עמוק יותר -ואז נגזום את הענפים החולים.
    בחשיבה לפי עקרונות ראשונים, אנחנו נעשה הפוך ונשלח את עצמנו לבדוק את איכות האדמה, אם משהו מפריע לשורשים, את הגזע. כלומר, נחפש את שורש הדבר.
    זה נשמע טריוויאלי. אבל זה רחוק מזה משום שמרביתנו לא נוהגים ככה בכלל ואז אנחנו נוטים לסבך את הדברים מעבר למה שצריך בעוד שהפתרון, לאו דווקא קל, אבל יתכן שהוא מאד נגלה לנו, אם אנחנו נעז להסתכל.

    איך לדעת מתי לעצור את האובססיה

    הפרק הזה התחיל כנושא מסוים שעניינו היה איך לדעת מתי לעצור אובססיה ולהמשיך הלאה, אבל הוא התפתח ליומן פתוח ומחשבות אישיות.
    בפרק הזה, אני משתף את הסיפור האישי שלי מהחודשים האחרונים, כולל האתגרים וההבנות שהגעתי אליהם בשבועיים האחרונים.
    נדבר על אגו, טראומה, האחזות, ועל החוט שמקשר ביניהם.
    זה פרק על עשיה מתוך חוסר מאמץ, בניגוד לעשיה מתוך מאמץ. על נאמנות לעצמי ואינטרגיטי שזרקתי לפח ועכשיו אני נובר בין שקיות כדי להחזיר אותו.
    זה פרק עלי ואולי זה גם פרק עליכם.
    הלוואי והוא יעזור למי שצריך לשמוע אותו כרגע.

    לשחרר את הקפאון הגדול עם תנועות קטנות

    בפרק הזה אני שמח להציג בפניכם מודל חשיבה, מודל מנטלי שפיתחתי, בשם ‘מפת מומנטום’.
    תפקיד המודל הזה לעזור לכם למצוא את הפעולות האפשריות הראשונות שאפשר לנקוט כדי לייצר תנועה במצבי תקיעות וקפאון ובמקביל לשפר את התנועה שלכם במקומות שבהם אתם גם ככה כבר זזים ורוצים לזוז יותר מהר ולהמנע מחיכוכים.

    מודל מפת מומנטום מתבסס על האלמנטים שמשפיעים על התנועה של עצם במרחב, על פי עקרון התנועה הראשון של ניוטון – ובשפה של לא-פיזיקאים, הוא נשען על העובדה שכל תנועה מורכבת מאלמנטים שונים שמרכיבים אותה.
    ולכן, אם אנחנו רוצים לדאוג לתנועה שלנו בכל תחום, כדאי לבחון את תפקוד האלמנטים האלה בחיים שלנו, לתאר את המצב המצוי בכל אחד מהם, את הרצוי בכל אחד מהם ולחפש את המשימות הקטנות הראשונות והאפשריות לביצוע, שיגשרו בין המצוי לרצוי.

    זה מודל להתפתחות אישית, תנועה ראשונית במצבי דחיינות, פחד, בלבול ואי ידיעה.
    החדשות הטובות הן שהיכולת שלנו להניע את עצמנו ולהיות במוטיבציה,
    נמצאת אצלנו בגוף בצורת ההורמון דופמין.
    הענין הוא ששימוש לא מיטיב בדופמין (’דופמין זול’)
    למעשה גומר לנו את המאגרים ולפעמים עשוי להכניס אותנו
    ללופים ובסופו של דבר להשפיע דרמטית על מצב הרוח שלנו.

    בפרק הזה אני מספר ,תקציר של הסיפור על דופמין,
    איך הוא עובד, הקונספציות השגויות סביבו,
    ולקראת סוף הפרק –
    מה ניתן לעשות על מנת לרתום את הדופמין לטובתנו, כך שנמשיך לנוע
    דילוג לתוכן