|
אהלן
בואו נדבר על הרמת הסנטדרטים שלנו.
התחלתם את התהליך הזה מתחושת הצפה גדולה ומחשבה שהמציאות פשוט שוברת. ואני מקווה שאחרי כל השבועות האלה אתם יותר אסופים, יותר בטוחים בעצמכם, יותר בשליטה ורואים איך יש לכם אינסוף יכולות לא להכנע למה שקורה. ואם נכנעתם, גם איך אפשר לחזור.
אנשים בשלבים האלה מתחילים להרגיש רפיון מסוים או עייפות מסוימת. למדתם לא מעט ותרגלתם לא מעט, ויכול להיות שאתם מרגישים שהדברים הם לא כפי שרציתם עדיין, שעדין אתם לא ככה ועדיין אתם לא אחרת.
אנחנו לא מחפשים את המושלם. ניהול עצמי וניהול חיים הוא מלאכה שהיא און-גואינג ,היא לא מסתיימת לעולם והיא משתנה תמידית משום שהחיים עצמם משתנים ומשום שאנחנו כל יום משהו קצת אחר ומושפעים מהאוכל ואינטרקציות ומזג האוויר והמצב הבטחוני ויחסים והכל.
הכל משפיע עלינו. העור שלנו הוא נקבים אחרי הכל – ולכן הכל נכנס פנימה.
כשאנחנו קולטים שאנחנו לא כמו שהיינו רוצים להיות, אנחנו לא צריכים לחפש איך להתאמץ יותר חזק. פשוט כי זה לא יעבוד. זה לא אופרטיבי. אנחנו צריכים לחפש איך להרים את הסטנדרט שלנו. ולהרים את הסטנדרט זה לשנות משהו בתפיסה, זה לשחרר אחיזה באמונה כלשהי, זה להסכים להיות בפגיעות או חולשה או לראות את הכשל, זה להוריד אגו. פשוט תסתכלו על הדברים ממקום של ׳איך אני יכול להרים סטנדרט׳.
אם תעצרו רגע את הוידאו עכשיו ותחשבו מה זה אומר הרמת סטנדרט מבחינתכם, יכול להיות שלא תגיע התשובה מייד.
עכשיו נשאלת השאלה מה תעשו? אם תרשמו לעצמכם זמן בקרוב לצאת לפגישה לחשוב קצת איך מרימים את הסטנדרט הנוכחי שלכם – הנה הרמתם סטנדרט. אם לא תעשו את זה – לא הרמתם סטנדרט והתנהגתם כרגיל.
אם אפילו לא עצרתם את הוידאו עכשיו, ואתם סומכים על עצמכם שבעוד שלוש דקות אחרי שיעלו לכם עוד איזה 10 מחשבות כמו כלום והמחשבה על הסטנדרט תשכח לגמרי – הרי שלא הרמתם סטנדרט.
להרים סטנדרט זו החלטה אסטרטגית. כזו שההפך ממנה זה לעשות משהו טיפשי.
כלומר, לא החלטתם להרים סטנדרט – החלטתם את ההפך. ולעשות את ההפך מהרמת הסטנדרט, אפשר לסכם שזה כנראה כנראה, לא יהיה הדבר החכם והמיטיב.
להרים סטנדרט זה להסכים לבנות חוסן חדש מול המציאות. משהו שעד עכשיו לא עשיתם, ואתם מסכימים לקרוע את רקמת השריר הזו ולאמן אותו להיות משהו אחר.
זו ההסכמה שלא להמשיך להתקרבן בשיחת ה’אני לא מצליח לעשות פגישת בוקר’ אלא למצוא איך לגרום לזה לקרות או לקחת את הזמן להבין מה מונע מכם לעשות את זה. אין כוחות חיצונים עלינו, יש רק את המוטיבציה שלנו או הפחד שלנו. כאב ועונג. זה כל החיים עצמם.
אם רק תחפשו איך “לפתור את המצב” – אתם עשויים לפתור את המצב בצורה נקודתית בלבד. מסוג הדברים שאתם מחליטים שהשבוע תהיו ככה וככה ואז מתישהו זה נשבר, כי זה פתרונות פלסטר שאין להם סיכוי מול המציאות.
אבל הרמת סטנדרט זה משהו אחר. זה בדיוק ההבדל בין ׳החלטתי שהשבוע אני לא מעשן יותר או החלטתי שהשבוע אני לא אוכל מתוקים יותר׳ לבין ׳החלטתי להיות באורח חיים בריא׳ – ולכן אני לא מעשן או אוכל מתוקים.
בפרק הקודם דיברנו על השקפה או ראיה נכונה, הרמה של סטנדרט היא שינוי של הכוונות שלנו. והכוונות שלנו מייצרות את הפעולות שלנו.
החלטה שהשבוע נעשה ככה – מתקשרת רק לפעולות. ופעולות שמאחוריהן אין כוונה ושמאחוריהן אין הסתכלות נכונה – יקרסו מול עצמן ברגע שבו המציאות תהיה קשה מדי, תתגעש עלינו או תהיה יותר מדי להכלה.
התנהגות תמיד תשבר.
אבל זהות היא מטריה רגשית כוללת שבתוכה יש שלל התנהגויות שישרתו את הזהות. אז אם תסתכלו על מלאכת התיקון שלכם כחזרה למיינדסט של מנהלי חיים, על כל המשתמע מכך וכל מה שלמדנו ותבחנו את הפעולות שלכם דרך המשקפיים של הרמת הסטנדרט מפועל בלבד למנהל ופועל, תוכלו לעזור לעצמכם הרבה יותר, לשנות את ההתנהגויות השונות שדורשות שינוי.
במלאכת האימון שלנו להיות פועלי חיים, אנחנו יכולים לעסוק אך ורק בהשתדלות עצמה לשם ההשתדלות עצמה, לא במאמץ עבור תוצאות אלא להמשיך לצעוד בדרך מתוך הבנה שהדרך היא מה שחשוב פה. ואז על הדרך אפשר גם לנוח ולהתבטל ולפרוש לשבועיים, אבל אנחנו זוכרים להצמד לדרך. מי שיצמד לתוצאות, ברגע שהחיים יתגעשו לעינו ויעיפו אותו מהגלשן, עשוי שלא לחזור לגלוש מרוב האכזבה כי הפוקוס היה התוצאות.
ואז מה, נשאר לצוף באמצע האוקיינוס הזה שנקרא חיים, חשופים לגלים שמתנגשים עלינו ולשקיות של במבה שנסחפו מחוף גורדון והתלבשו לנו על הראש כדי להעצים את התחושה הלא נעימה.
אני הולך לעבור לפרק הבא. אם אתם מרגישים מוצפים ומוצפות או שנאמרו דברים שנגעו בכם, אני מבקש מכם ומציע לכם שוב – עצרו צפייה. שבו וכתבו את המחשבות שלכם. ואז שימו משימה לעוד כמה ימים לחזור למה שכתבתם. לעבד את המחשבות שוב.
המוח שלכם יצרן בלתי פוסק של מחשבות ורעיונות והצעות והצפות ופחדים, קחו את מה שהוא מציע, עשו עם זה דברים. יש לכם בשניות אלה זהב בתוך הנשמה, שמחכה שמישהו יאסוף אותו. אל תשאירו אותו על הרצפה
ועכשיו, בואו נמשיך.