|
אהלן
השבוע אנחנו ממשיכים לדבר על הקשר העמוק שבין ניהול של משימות לבין הקצאה של זמן.
אני מקווה שעכשיו זה כבר יותר ברור לכם למה המונח ‘ניהול זמן’ הוא חוטא למטרה מאד, מכיוון שאנחנו כמנהלי ומנהלות חיים, לעולם לא מנהלים זמן, אלא אך ורק את הבחירות שלנו מה לעשות עם הזמן. וכדי לנהל את הבחירות אנחנו צריכים תמיד לדעת מה האפשרויות, ולבחור מתוכן.
רובכם הגעתם לתהליך הזה כשאתם לא באמת יודעים מה כל הדברים שיש לעשות ותחת הכותרת דברים שצריך לעשות, היו כמה דברים אחרונים שהגיעו אצלכם בדלת הגדולה של האינבוקסים או איזו טרדה שיושבת לכם בקצה הראש כבר הרבה זמן, ובדכ קשורה לבריאות, כסף או יחסים. אנחנו נעשה קצת יישורי קו בשיעור של היום, לפני שנעמיק בסידור ובארגון וכמובן נדבר על המשך הפגישה השבועית והמשמעות שלה.
בשבוע שעבר ממש צללנו לעומק של התכנון, אני לא מצפה שתגיעו לשיעור היום כשיש לכם את התמהיל שדיברנו עליו מוכן, או כל אחד מהדברים היותר כבדים שדיברנו, אבל אני כן רוצה להזכיר לכם את האחריות החומלת. גם אם מרגיש לכם שאתם קצת ברווייה מהחומר, או צריכים שניה פאוזה או שיש לכם איזו התגעשות בחיים שתופסת לכם את תשומת הלב – תנו לעצמכם את מה שאתם צריכים ואל תלחיצו את עצמכם שהקורס הולך להסתיים ושעדיין לא עשיתם ככה או אחרת, אלא תרשמו לעצמכם בקאלנדר נגיד לעוד שבועיים פגישה עם עצמכם לשבת על הדברים שאתם רוצים להשלים, ככה שתוכלו לשחרר בקלות מהם כרגע. אני עושה את כל הזמן, אני מבין שיש משהו שאני רוצה לעשות, שקשור להתפתחות שלי, אבל אני לא יודע איפה אני אכניס את זה כרגע בחיים, אז אני לוקח את החמלה, משחרר לעצמי ומצד שני נוהג באחריות – מציב לעצמי את המשימה העתידית שתחזיר אותי לשולחן העבודה. ואם אני חושב שלסגור עוד שבועיים עם עצמי זה משהו שלא באמת יקרה – אז אפשר גם לייצר משימת חדר המתנה ‘האם הגיע הזמן שלך לחזור לדבר הזה והזה’, ואם התשובה היא כן, המשימה עוברת ליומן ואם התשובה היא לא המשימה ממשיכה לנדוד.
אין מה לחפור את עצמנו, אין מה להלחיץ ולשפוט ולדרוך על עצמנו. רק נייצר ניגודיות גדולה יותר. תזכרו שתמיד תמיד, הסוד הוא האחריות החומלת. לדעת לתת ברקס כשאתם צריכים את הברקס, ולתת אותו אך רק מתוך הידיעה שאתם יודעים שתתנו גז ואפילו יודעים מתי. זוכרים את השיחה על אשליית האיום? שהיא בעצם הדבר היחידי שמונע מאיתנו לתפקד כמו שאנחנו רוצים? אם אתם יודעים שאתם יכולים לסמוך על עצמכם, ולסמוך על עצמכם יכול לקרות רק בזכות סיסטם ושיטה – לא תהיה לכם אשליית איום ממה שאתם לא עושים. רק שיקול קר והגיוני שמתעדף כרגע לא לעשות משהו, מתוך הידיעה שהדבר לא ידחה לנצח, ובסופו של דבר – יעשה.
יאללה בואו נתחיל.