כלי ומתודה המוגשים לכם ללא תשלום,
במיניקורס של שעה שיעזרו לכם
לפרק פרויקטים ומצבים תקועים
למשימות קלות וברות ביצוע
שיגרמו לתקיעות להראות
הרבה יותר אפשרית לתנועה.
כל אחד מאיתנו מגיע לנקודה מסוימת
שבה אנחנו מרגישים שאנחנו תקועים
ומתקשים לייצר תנועה.
יכולות להיות 1001 סיבות שיכניסו אותנו
לתחושת ייאוש ולמחשבה שאנחנו
עומדים מול שוקת שבורה.
אבל תשאלו כל אחד שהגיע לסוף,
לפתרון, לתוצאה – והם יגידו לכם
שהדבר הראשון שהם עשו במצב תקוע, היה להתחיל לזוז במשהו.
כי זה הטבע, זו הפיזיקה.
כדי להגיע לאנשהו, צריך להתחיל
במטר הראשון. ככה שכל מצב תקוע,
יגיע לפתרונו אם יתחיל לנוע במשהו.
כמו כל הדברים שאנחנו עושים בעל זה,
הנחת היסוד שלנו היא שלמח שלנו יש את
כל מה שצריך על מנת להביא אותנו
לכל התוצאות שאנחנו יכולים ויכולות
להעלות על דעתנו.
קפאון מגיע בד”כ מול מצבים שבהם יש לנו אי-בהירות מה לעשות מכאן ואיך להתקדם.
מכנים את זה לפעמים ‘חוסר אונים’.
הנה כמה מצבי אי בהירות, לדוגמא:
1. אי ידיעה איך להתקדם
2. אי ידיעה מהן האפשרויות שלנו בכלל
3. אי ידיעה מה מפחיד אותנו באמת (ומה לעשות עם הפחד)
4. או אפילו אי ידיעה מה אנחנו רוצים בכלל
כשאנחנו באי-בהירות, המח החושב שלנו נכבה ואנחנו מאבדים, זמנית, גישה לחשיבה יצירתית, בעלת תושיה, בעלת יכולות שמהווה את מי שאנחנו.
וככל שעובר הזמן, אנחנו עשויים להתחיל להאמין לסיפור שנבנה בנו, שלפיו – אין לנו את היכולת, הכישורים, הידיעה, התנאים הנסיבתיים – כדי לנוע ממצב התקיעות ולהכנס למומנטום.
ואז רבים חושבים שהפתרון למצב התקוע, טמון ב׳כח רצון׳ וב׳לנסות יותר חזק׳.
(איך בכלל מנסים יותר חזק? מה זה אומר אופרטיבית?)
אבל גם נסיונות חזקים ככל שיהיו, לא יכולים לעמוד מול תגובת הגוף האוטומטית-נוירולוגית, כשהוא ׳חווה׳ תחושת חוסר אונים ונכנס למצבי מגננה.
וזה המקום שבו מודל מפת המומנטום בא לעזור.
מפת המומנטום הוא מודל מנטלי, כלי מחשבה, שפיתחתי על
מנת לעזור לי להוציא את עצמי ממצבים שבהם אני נתקע.
והוא מבוסס על עקרון פיזיקלי ידוע (חוק התנועה הראשון של ניוטון), שהשאלתי כדי להבין מהם כל האמלנטים שמשפיעים על התנועה שלי בכל נושא ונושא, או על העדרה.
כמו רבים, גם אני תמיד התמקדתי באלמנט בעייתי אחד וניסיתי לפתור אותו, למשל שאלת המוטיבציה.
אבל באמצעות המודל גיליתי שכל תקיעות בכל מצב, מורכבת מכמה תת-תקיעויות שבכל אחת מהן אפשר לייצר תנועה ראשונית מסויימת.
וכל התנועות הראשוניות הקטנות וה(לכאורה) חסרות חשיבות האלה, נעשות ביחד ומייצרות לנו מומנטום.
וזה כזכור מה שאנחנו מחפשים.
חוק התנועה הראשון של ניוטון הוא אחד מבסיסי המדע וישום שלו על איזורים שלצמיחה אישית מכניסים רציונל ושכל ומדע, באיזורים שבד״כ מושפעים מאד רק מהרגש. כאן אנחנו בעצם נשתמש בשכל הרציונלי שלנו כדי לסייע לנו במקומות שהרגש שלנו פשוט ‘מקפיא’ אותנו.
המודל בעצם ממפה את האלמנטים שמשפיעים על התנועה (כח, כיוון, מהירות, חיכוך סטטי וקינטי) ובו אנחנו כותבים את המצב הרצוי והמצוי בכל אלמנט תנועה, את הפתרונות שאנחנו יכולים לייצר ואת המשימות שמרכיבות את הפתרון.
כל אלמנט פיזיקלי, מקבל מקבילה בעולם ההתפתחות שלנו.
כח הוא המוטיבציה.
חיכוך קינטי (מעצם קיומה של התנועה) הוא הספקות, החששות, אי הבטחון שלנו.
חיכוך סטטי – ההשפעות המעכבות של החוץ עלינו.
מהירות – תדירות הפעולות שלנו להתקדמות בתחום שבו אנחנו צריכים להתקדם.
כיוון – הגדרת מטרת העומק והיעדים המדידים הדרושים לנו כדי לייצר התקדמות.
פוקוס על כל אחד מהאלמנטים בנפרד, במקום להסתכל על ׳הבעיה׳ מאפשר גישת פתרון סיסטמטית והוליסטית. זאת בזכות כך שהיא משלבת מתודה ברורה וקלה, כלי ליישום של המודל וגישת אחריות חומלת שכורכת את התקיעות הזו ברוך וחמלה ועדיין מחויבת לתזוזה. בסופו של דבר, רק אנחנו אמונים על עצמנו.
היתרונות
אני שמח לתת לכם את המודל במתנה ואפילו הכנתי לכם מיני-קורס שלםצעם הסבר איך להשתמש בו, עם עמוד סיכומים, עם טמפלייט להורדה – רק תבחרו להתחיל לייצר תנועה.
אני מזמין אתכם לבוא ולהתנסות בו.
הרשמו בטופס ותקבלו מיד גישה לקורס הזה
שתהיה לכם הצלחה והלוואי שלא תפסיקו לנוע.
יאיר
מיני-קורס שיעזור לכם למצא את הפעולות הראשונות שתוכלו לבצע, בנושאים שבהם אתם מרגישים תקועים או בתחושת קפאון.
ללא תשלום. אין אותיות קטנות.
בהצלחה :)
יאיר
כל אחד מאיתנו מגיע לנקודה מסוימת
שבה אנחנו מרגישים שאנחנו תקועים
ומתקשים לייצר תנועה.
יכולות להיות 1001 סיבות שיכניסו אותנו
לתחושת ייאוש ולמחשבה שאנחנו
עומדים מול שוקת שבורה.
אבל תשאלו כל אחד שהגיע לסוף,
לפתרון, לתוצאה – והם יגידו לכם
שהדבר הראשון שהם עשו במצב תקוע, היה להתחיל לזוז במשהו.
כי זה הטבע, זו הפיזיקה.
כדי להגיע לאנשהו, צריך להתחיל
במטר הראשון. ככה שכל מצב תקוע,
יגיע לפתרונו אם יתחיל לנוע במשהו.
כמו כל הדברים שאנחנו עושים בעל זה,
הנחת היסוד שלנו היא שלמח שלנו יש את
כל מה שצריך על מנת להביא אותנו
לכל התוצאות שאנחנו יכולים ויכולות
להעלות על דעתנו.
קפאון מגיע בד”כ מול מצבים שבהם יש לנו אי-בהירות מה לעשות מכאן ואיך להתקדם.
מכנים את זה לפעמים ‘חוסר אונים’.
הנה כמה מצבי אי בהירות, לדוגמא:
1. אי ידיעה איך להתקדם
2. אי ידיעה מהן האפשרויות שלנו בכלל
3. אי ידיעה מה מפחיד אותנו באמת (ומה לעשות עם הפחד)
4. או אפילו אי ידיעה מה אנחנו רוצים בכלל
כשאנחנו באי-בהירות, המח החושב שלנו נכבה ואנחנו מאבדים, זמנית, גישה לחשיבה יצירתית, בעלת תושיה, בעלת יכולות שמהווה את מי שאנחנו.
וככל שעובר הזמן, אנחנו עשויים להתחיל להאמין לסיפור שנבנה בנו, שלפיו – אין לנו את היכולת, הכישורים, הידיעה, התנאים הנסיבתיים – כדי לנוע ממצב התקיעות ולהכנס למומנטום.
ואז רבים חושבים שהפתרון למצב התקוע, טמון ב׳כח רצון׳ וב׳לנסות יותר חזק׳.
(איך בכלל מנסים יותר חזק? מה זה אומר אופרטיבית?)
אבל גם נסיונות חזקים ככל שיהיו, לא יכולים לעמוד מול תגובת הגוף האוטומטית-נוירולוגית, כשהוא ׳חווה׳ תחושת חוסר אונים ונכנס למצבי מגננה.
וזה המקום שבו מודל מפת המומנטום בא לעזור.
מפת המומנטום הוא מודל מנטלי, כלי מחשבה, שפיתחתי על מנת לעזור לי להוציא את עצמי ממצבים שבהם אני נתקע.
והוא מבוסס על עקרון פיזיקלי ידוע (חוק התנועה הראשון של ניוטון), שהשאלתי כדי להבין מהם כל האמלנטים שמשפיעים על התנועה שלי בכל נושא ונושא, או על העדרה.
כמו רבים, גם אני תמיד התמקדתי באלמנט בעייתי אחד וניסיתי לפתור אותו, למשל שאלת המוטיבציה.
אבל באמצעות המודל גיליתי שכל תקיעות בכל מצב, מורכבת מכמה תת-תקיעויות שבכל אחת מהן אפשר לייצר תנועה ראשונית מסויימת.
וכל התנועות הראשוניות הקטנות וה(לכאורה) חסרות חשיבות האלה, נעשות ביחד ומייצרות לנו מומנטום.
וזה כזכור מה שאנחנו מחפשים.
חוק התנועה הראשון של ניוטון הוא אחד מבסיסי המדע וישום שלו על איזורים שלצמיחה אישית מכניסים רציונל ושכל ומדע, באיזורים שבד״כ מושפעים מאד רק מהרגש. כאן אנחנו בעצם נשתמש בשכל הרציונלי שלנו כדי לסייע לנו במקומות שהרגש שלנו פשוט ‘מקפיא’ אותנו.
המודל בעצם ממפה את האלמנטים שמשפיעים על התנועה (כח, כיוון, מהירות, חיכוך סטטי וקינטי) ובו אנחנו כותבים את המצב הרצוי והמצוי בכל אלמנט תנועה, את הפתרונות שאנחנו יכולים לייצר ואת המשימות שמרכיבות את הפתרון.
כל אלמנט פיזיקלי, מקבל מקבילה בעולם ההתפתחות שלנו.
כח הוא המוטיבציה.
חיכוך קינטי (מעצם קיומה של התנועה) הוא הספקות, החששות, אי הבטחון שלנו.
חיכוך סטטי – ההשפעות המעכבות של החוץ עלינו.
מהירות – תדירות הפעולות שלנו להתקדמות בתחום שבו אנחנו צריכים להתקדם.
כיוון – הגדרת מטרת העומק והיעדים המדידים הדרושים לנו כדי לייצר התקדמות.
פוקוס על כל אחד מהאלמנטים בנפרד, במקום להסתכל על ׳הבעיה׳ מאפשר גישת פתרון סיסטמטית והוליסטית. זאת בזכות כך שהיא משלבת מתודה ברורה וקלה, כלי ליישום של המודל וגישת אחריות חומלת שכורכת את התקיעות הזו ברוך וחמלה ועדיין מחויבת לתזוזה. בסופו של דבר, רק אנחנו אמונים על עצמנו.
היתרונות
אני שמח לתת לכם את המודל במתנה ואפילו הכנתי לכם מיני-קורס שלם עם הסבר איך להשתמש בו, עם עמוד סיכומים, עם טמפלייט להורדה – רק תבחרו להתחיל לייצר תנועה.
אני מזמין אתכם לבוא ולהתנסות בו.
הרשמו בטופס ותקבלו מיד גישה לקורס הזה
שתהיה לכם הצלחה והלוואי שלא תפסיקו לנוע.
יאיר