אושר זו הגדרה חמקמקה מדי,
אז בואו נתייחס רגע לאושר כמו לסך ההתקדמויות בחיים.
מי שמייצר התקדמויות משביעות רצון,
יגיע לרגע החמקמק הזה שנקרא אושר,
עד שהוא יחמוק ממנו,
כי אנחנו תמיד רוצים יותר.
חיה מוזרה היא האדם.
אז מצד אחד אנחנו מתים להתקדם,
אבל מצד שני, הרדימו אותנו.
רשתות חברתיות, חברות חדשות,
מצב בטחוני, מצב מזג אוויר.
המוח שלנו לא עומד בעומס של
אינספור האינטרקציות, אז הוא משתתק,
כאילו אומר ‘יודעים מה, עזבו, תשארו בקטן’.
אבל האפתיות הזו לא טבעית לנו,
כי אנחנו מגיעים מאבולוציה
ואנחנו מחווטים לאבולוציה.
אז אנחנו מרגישים רע עם עצמנו כי אנחנו חוטאים לאבולוציה.
מה שקרה בזמן שנרדמנו בשמירה על החיים שלנו,
זה שהפסקנו להציב מטרות ויעדים להתקדמויות שלנו.
ואם אין מטרות – יהיה קשה ליצר התקדמות.
ואם אין התקדמות –
ניחשתם, אין אושר.
הפסקנו להציב מטרות ויעדים משום
שבכל מקום שמדברים על מטרות,
מתיחסים אלינו, בני האנוש,
כאילו אנחנו ארגונים בתוספת ‘כח רצון’ ו’משמעת עצמית’.
אבל לארגונים אין מערכת עצבים,
אין להם היסטוריה מגיל שלוש,
אין להם ‘ישנתי רק ארבע שעות
ושתיתי כוס אחת יותר מדי
של גראפה אתמול בערב’.
אבל לנו יש.
ואז כל הדרכים להציב מטרות ויעדים שמגיעות
מהעולמות הארגונים, פוגשות את המימד האנושי
שלנו שלא יכול לחשוב
כמו מטרה ארגונית.
המימד האנושי שלנו צריך משהו אחר.
אנחנו צריכים דרך אחרת להציב מטרות.
כזו שמחברת לוגיקה ולב. רציונל ותשוקות.
שנותנת מקום לגחמות שלנו ולרצון להצטיין,
אבל גם יודעת לסלוח ולחמול על זה שלא נגיע ליעדים שלנו
ולא נתפרק מעצבים על עצמנו.
זו הרצאה על בניית מטרות ויעדים לבני אדם שרוצים להתקדם.
זו הרצאה על מטרות ויעדים לאנשים שרוצים ללכת אחרי האושר שלהם.
וגם לדעת לעצור לנוח מדי פעם כשהם רוצים.
זו הרצאה לכל אחד מאיתנו. וגם לי, כדי להתרענן בעצמי בהתקדמויות שאני רוצה לעשות.
משך ההרצאה: כשעה וכמה דקות נוספות
מי מעביר אותה: יאיר יונה, על זה
מה לצפות ממנה: חיבור של אינטלקט, רגש, פרקטיקה והעצמה.
אושר זו הגדרה חמקמקה מדי,
אז בואו נתייחס רגע לאושר כמו לסך ההתקדמויות בחיים.
מי שמייצר התקדמויות משביעות רצון,
יגיע לרגע החמקמק הזה שנקרא אושר, עד שהוא יחמוק ממנו,
כי אנחנו תמיד רוצים יותר.
חיה מוזרה היא האדם.
אז מצד אחד אנחנו מתים להתקדם,
אבל מצד שני, הרדימו אותנו.
רשתות חברתיות, חברות חדשות,
מצב בטחוני, מצב מזג אוויר.
המוח שלנו לא עומד בעומס של
אינספור האינטרקציות, אז הוא משתתק, כאילו אומר ‘יודעים מה, עזבו, תשארו בקטן’.
אבל האפתיות הזו לא טבעית לנו,
כי אנחנו מגיעים מאבולוציה
ואנחנו מחווטים לאבולוציה.
אז אנחנו מרגישים רע עם עצמנו כי אנחנו חוטאים לאבולוציה.
מה שקרה בזמן שנרדמנו בשמירה על החיים שלנו,
זה שהפסקנו להציב מטרות ויעדים להתקדמויות שלנו.
ואם אין מטרות – יהיה קשה ליצר התקדמות. ואם אין התקדמות –
ניחשתם, אין אושר.
הפסקנו להציב מטרות ויעדים משום
שבכל מקום שמדברים על מטרות,
מתיחסים אלינו, בני האנוש,
כאילו אנחנו ארגונים בתוספת ‘כח רצון’ ו’משמעת עצמית’.
אבל לארגונים אין מערכת עצבים,
אין להם היסטוריה מגיל שלוש,
אין להם ‘ישנתי רק ארבע שעות
ושתיתי כוס אחת יותר מדי
של גראפה אתמול בערב’.
אבל לנו יש.
ואז כל הדרכים להציב מטרות ויעדים שמגיעות מהעולמות הארגונים, פוגשות את המימד האנושי
שלנו שלא יכול לחשוב
כמו מטרה ארגונית.
המימד האנושי שלנו
צריך משהו אחר.
אנחנו צריכים דרך אחרת להציב מטרות. כזו שמחברת לוגיקה ולב. רציונל ותשוקות.
שנותנת מקום
לגחמות שלנו ולרצון להצטיין,
אבל גם יודעת לסלוח ולחמול על זה שלא נגיע ליעדים שלנו
ולא נתפרק מעצבים על עצמנו.
זו הרצאה על בניית מטרות ויעדים לבני אדם שרוצים להתקדם.
זו הרצאה על מטרות ויעדים לאנשים שרוצים ללכת אחרי האושר שלהם.
וגם לדעת לעצור לנוח מדי פעם כשהם רוצים.
זו הרצאה לכל אחד מאיתנו. וגם לי, כדי להתרענן בעצמי בהתקדמויות שאני רוצה לעשות.
משך ההרצאה: כשעה וכמה דקות נוספות
מי מעביר אותה: יאיר יונה, על זה
מה לצפות ממנה: חיבור של אינטלקט, רגש, פרקטיקה והעצמה.