איך ממציאים את עצמך מחדש בדמיון

אבל למה לעשות את כל זה?
משום שהשינוי זמין לכולנו, בכל תחום שהוא, על ידי המצאת האדם החדש שנוכל להיות.

זה אקט של דמיון.
כמו כל המצאה של משהו בעולם שעד שהוברק בדמיונו של מישהו – הוא לא היה קיים.
ולפתע, הנה הוא.
הדמיון הוא הכשרון הגדול ביותר של האדם.
וכפי שאנחנו ממציאים ‘דברים’, כך אפשר להמציא ‘אותנו’.

וזה לא רק כדאי, זו חובה.
שהתת מודע שלנו לא רוצה שנשתנה.
בכלל.
אי אפשר להכיל את הדיסוננס שבין מה ש’כתוב’ ברישומי התת מודע שלנו, לבין הנסיון לייצר התנהגויות חדשות במרחב היומיומי שלנו.
ולכן אנחנו לא מייצרים התנהגויות חדשות שיובילו ליצירתו של האדם החדש הזה.
ואנחנו נתקעים.

הדבר שיעזור לנו הוא להמציא את האדם החדש הזה בדמיון שלנו, בטקסט על העולם החדש הזה שאנחנו יוצרים עבור עצמנו.
ולכתוב אותו כפי שהצעתי בדרך השלישית למעלה.
ולהגות בו.
יומם ולילה.
לחזור אליו כל יום, לקרא אותו ולהרגיש מחדש את הסיפור החדש שאנחנו מציירים לעצמנו.

הסקפטיות תעלה, אבל הטון הספקני הזה אינו נכון יותר מאשר התפיסות שיש לנו בשניות אלה על עצמנו, שהן בלוף לא נורמלי.
אמונות ושקרים שהאכלנו את עצמנו.

אם אנחנו מבקשים להשתנות, עלינו לשרטט את האדם שנרצה להיות.
בתוך כל התכניות החדשות והמחודשות של על זה, אנחנו עוסקים בדבר אחד – להמציא בדמיון אדם חדש, לבנות תהליכים שיביאו אותו למרחב ההווה ולהתחיל לנוע בעשיה מיטיבה למען עצמנו.
זה כל מה שחשוב.