מחשבותיי מערב הקהילה הראשון של על זה
אמ:לק : היה לא יאמן.
4.5 שנים בערך אני מעביר קורסים של על זה תחת הכותרת של ‘ניהול עצמי’, שזו הגדרה בעייתית מפאת כך שהיא נשמעת בין קרינג’ית לסאחית, לחלולה, לכוללנית מדי.
אז קוראים לי ההוא של הניהול זמן, או שקוראים לי ‘תגיד אמרו לך פעם שאתה דומה להוא מבדרך לחתונה עוצרים בלאס וגאס’.
כך או כך
כל השנים האלה,
אני מעביר את ההדרכות שלי מול אנשים בעיקר בזום. זה התחיל בקורונה ושירת אותי נאמנה בגמישות הדרושה לאדם כמוני שאוהב להרבות סביבו בחירות שהוא ממציא כל הזמן. כמו לעבור לתאילנד. אני אוהב שאין לי שורשים למעט שורשי המשפחה שלי.
ככה שאף פעם לא כינסתי את כל האנשים שעברו אצלי קורסים קטנים וגדולים והדרכות, ומדובר בכמה אלפים טובים בשלב הזה.
עד אתמול כשהתקיים ערב הקהילה הראשון של על זה.
אני דיברתי על יצירת בחירות מיטיבות, חנה דיברה על איך שינתה לעצמה את החיים, ענבל הרימה את כל הדבר הזה ובזכותה זה קרה.
זה היה ערב מרגש. מטורף. מופלא. מוקף באהבה שמיוצרת על ידי כ-70 אנשים שלכאורה אין מכנה משותף ביניהם.
זה לא עולם תוכן של נגיד בריאות או השקעות או הכנת פמוטים מברונזה.
גילאים שונים, מוצאים שונים, לוקיישנים שונים.
אז אני וחנה מנסים לפענח מהבוקר מה מאחד אותם, אתכם
והדבר הכי טוב שיכולנו למצא, זה שמדובר באנשים ששמים את ההתפתחות האישית שלהם בפרונט, שאכפת להם לקחת אחריות על החיים של עצמם ורוצים לעשות את זה בדרכים הכי פרקטיות שיש, בליfluff שאינו מקורקע,
אלא ממש – התפתחות אישית-פרקטית. מה בתוספת איך. ואולי יותר מהכל – למה.
אני על עננים, בריחוף מעל האדמה.
כמות החיבוקים והאהבה שקיבלתי והרגשתי
המחישה לי את מה שהבנתי בשנה הזו בקופנגן
אפשר להמשיך לברוח מקרבה אנושית כל החיים
אבל זו לא בחירה מיטיבה בשום צורה
ובשנה הזו, לקראת סופה, הבנתי שאני רוצה, חייב, זקוק, לאנשים סביבי.
והתחלתי להגיד ‘כן’ לרעיון הקהילה של על זה, להפגש, להפגיש, לייצר מרחב על בסיס המכנה המשותף החמקמק הזה, שהוא ניהול עצמי או איך שלא נקרא לזה.
אני אסיר תודה הבוקר. ממש אסיר תודה כמו שלא הייתי הרבה מאד שנים, אם בכלל. זה לא היה רק ערב קהילה מבחינתי. זו נקודת מפנה שאין לי מושג מה תוליד, אני רק יודע שמשהו בחיים שלי השתנה. הבנתי משהו. נוכחתי במשהו.
אפשר להגיד, וואחד קליפה נסדקה. הלוואי ותושל.
תודה רבה לכולםן ולשותפים שלי בדרך הזו, שה כולם. ותודה לענבל מנהלת הקהילה שראתה את מה שלי לקח 4.5 שנים לראות ולהבין.
כן ירבו ועד הפעם הבאה בשאיפה בקרוב,
יאיר