ללכת לאיבוד בחניון

כל הסדנאות והסמינרים שבהם שמעתי דברים חכמים,
סבלו מאותה בעיה –
הם נשארו באוויר. קצת חלחלו, בטוח, אבל הרבה באוויר.

כשהיו מסתיימות, הייתי נכנס לאוטו ועד שהייתי מגיע לעמדת תשלום על החניון, החיים האופרטיבים הרגילים היו נכנסים בדלת.
שזה אומר,
100 ווצאפים שהגיעו
800 מיילים
טריליון ווצאפים
מבזקי חדשות
סמסים ספאם של כל מיני ספאמרים שהבטיחו לי מליון דולר. 

והכל בעשר דקות.

וכולם שטפו החוצה את כל מה שלמדתי.
ומה שעוד נשאר עד הבוקר שלמחרת, לא ידעתי מה לעשות איתו.

כי הדבר היחידי שיהפוך משהו לאופרטיבי, הוא פריטה לפעולות היחידות שמרכיבות את אותו הדבר. 

המוח שלנו יודע רק לעשות פעולות.
לאדם הקדמון לא היו משימות, רק פעולות.
זה אותו מוח, הוא לא השתנה בטירוף מאז.

אנחנו כבני אדם לא מיומנים להסתכל על הפעולות
כדבר היחידי שחשוב, כי זה הדבר היחידי שהמוח מפעיל אותנו לעשות.
זה כי אנחנו יצורים עם אגו,
ומחפשים לראות את ההישגיות של ביצוע משימות או פרויקטים. 

משפטים כמו ‘צריך לפתח תודעת שפע’, למח אין שמץ של מושג מה לעשות עם זה – או במלים אחרות, מהן הפעולות שנדרשות פה?

וכשלמח לא ברור מה הפעולות שצריך לעשות, הוא נחסם מול ה’כותרת’ הזו של ‘לפתח תודעת שפע’

אז אם אני חוזר לסיפור שלי,
בפעם הראשונה שקראתי על הקאיזן היפני
ולמדתי את הרעיון של צעדים קטנים
ומשם המשכתי ל-GTD של דיוויד אלן
ואז להתנסויות איך להטמיע סדר בחיים שלי –
להכשל בזה נחרצות מליון פעם – עד שמצאתי את הדרך שלי,
שמשלבת חמלה ואחריות באותו הזמן – רק אז נפל לי האסימון.

כדי לפתח תודעת שפע, כדוגמה,
צריך סדרת פעולות – והיא יחודית לכל אדם.
זה יכול להתחיל בפעולה ראשונה של לצאת לבית קפה
לשבת עם עצמי, דף ועט ולכתוב מהן כל הפעולות
שאפשר לחשוב עליהן בשביל לעורר תודעת שפע.
מאיסוף וצריכה של סיפורי השראה,
דרך תרגילי כתיבה,
דרך למצא מטפל\ת לעבוד איתו על יחס מול כסף וכך הלאה.

והפעולות שלי והפעולות של אדם אחר, הן לא אותן הפעולות.
אבל מה שמשותף לנו, זה שהכל הוא פעולות.
ולכן, ההתפתחות האישית שלי במסלול היחודי שלי,
היא פרקטית לחלוטין. כלומר, הכל פעולות.
אין ‘צריך’, אין ‘לחשוב על’, אין ‘להתבונן’.
יש רק פעולות.

כי אם אין פעולה, אין כלום,
יש רק סיפור.

לפעמים סיפור זה חשוב בשביל השראה אבל באמת שאף אחד מאיתנו לא צריך עוד סיפורים. רק פעולות. 

אז הדרך שלי ליצר מפת דרכים לעולם, היא להסתכל עליו קצת כמו ‘מדריך למשתמש’, עם גמישות מקסימלית.
מדריך למשתמש כולל דרך סדורה לעשות משהו והדרך כוללת שלבים. במקום מסוים, קצת להתייחס אל החיים כמו אל ארון מאיקאה. 

וזו הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה. 

אני רוצה לפשט לעצמי את החיים ככל האפשר,
וככל שהלכתי בדרך הפרקטית הזו, ראיתי ונוכחתי והתנסיתי, בזה שהחיים הם הרבה פחות קשים מהבהלה שאני חוויתי אותם, וככה נבנה אופי ובטחון ותושיה. 

וזה מה שבאתי לעשות עם על זה,לעזור לאנשים לעוף קדימה, לבנות אופי ובטחון ותושיה, מתוך המעשים שלהם.

וכדי לעשות מעשים, צריך פעולות ולהכיר בפעולות ולהתחיל בלנהל פעולות.

זה מה שאני עושה בייעוצים שלי, זה מה שאני עושה בתהליכי הליווי שלי 

זו הסיבה שאני עושה את כל זה. 

תודה שקראתם
יאיר